מוסר על יחזקאל מד:ז

וזהו ענין (בראשית יח, א) יושב, ישב כתיב, בקש לעמוד א"ל הקב"ה אתה סימן לבניך שעתיד אני להתייצב בעדת דיינים כו'. וקשה, דיינים מה בעו הכא. אלא הקב"ה גילה לו אז מדת הדין שהי' מתוחה על סדום, וגילה לו עתה לאחר שנימול משום שהדין תלוי בנימולים כדכתיב (שמות כא, א) ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, ולא לפני גוים, וכל הגוים ערלי לב ואין דיינים אלא סמוכים נקראים אלהים. והנה אלהים אותיות מילה, שעל ידה נעשה מרכבה דכתיב (בראשית יז, כב) ויעל אלהים מעל אברהם, כי ע"י המילה בא הדביקות רק שחסר אל"ף ועליה רומז (תהלים ח, ו) ותחסרהו מעט מאלהים, הרמז מה חסר, המיעוט מאלהים שהיא א'. וכן הוא אומר (ר"ה כא, ב) לענין נ' שערי בינה שנתנו למשה רבינו ע"ה והיה חסר א', כמו שדרשו אל תקרי מעט אלא מ"ט, דהיינו מ"ט שערי בינה נמסרו לו, ומעט מאלהים שהוא א' היה חסר, כן א' מאלהים מורה על דביקות נפלא ונשאר מילה: