וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
שני לוחות הברית
א' לא הפילה אשה מריח בשר הקודש, זהו נגד בחינת מאין באתה מטפה סרוחה, וכהא דאיתא ביומא דף פ"ג (פב, ב - פג, א) ההיא עוברא דארחא אתו לקמיה דרבי, א"ל זילו לחושו לה דיומא דכיפורא הוא. לחושו לה, ואלחישא. קרי עליה (ירמיה א, ד) בטרם אצרך בבטן ידעתיך גו', נפיק מינה ר' יוחנן. ההיא עוברא דארחא דאתה לקמיה דר' חנינא, אמר ליה לחושו לה, ולא אלחישא. קרי עליה (תהלים נח, ד) זורו רשעים מרחם, נפיק מיניה שבתאי אוצר פירי, עד כאן. הרי זה התעוררות כשם שלא הפילה בבית המקדש מבשר הקודש, כן מבשר הקודש שבבטנה: