מוסר על ירמיהו ו:ל

הָעִקָּר הַשְּׁבִיעִי – הַכְּנִיעָה בְּכָל לֵב, וְהַשִּׁפְלוּת: כִּי הַמַּכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ יֵדַע כַּמָּה הָעוֹבֵר עַל דְּבָרָיו שַׁח וְשָׁפֵל. וְנִגְרַע מֵעֶרְכּוֹ. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים טו, ד) נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס. וְנֶאֱמַר (איוב טו, טז) אַף כִּי נִתְעָב וְנֶאֱלָח אִישׁ שֹׁתֶה כַמַּיִם עַוְלָה (ירמיה ו, ל) כֶּסֶף נִמְאָס קָרְאוּ לָהֶם. עַל כֵּן יִכָּנַע וְיִהְיֶה שָׁפָל בְּעֵינָיו. וְדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּהִתְוַדֹּתוֹ עַל חֶטְאוֹ בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא אָמַר בְּסוֹף דְּבָרָיו (תהלים נא, יט) זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה. רוּחַ נִשְׁבָּרָה. רוּחַ נְמוּכָה. לָמַדְנוּ מִזֶּה כִּי הַהַכְנָעָה מֵעִקְּרֵי הַתְּשׁוּבָה. כִּי הַמִּזְמוֹר הַזֶּה יְסוֹד מוּסָד לְעִקְּרֵי הַתְּשׁוּבָה. וּבַהַכְנָעָה יִתְרַצֶּה הָאָדָם אֶל הַשֵּׁם. שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סו, ב) אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ. וְנֶאֱמַר בְּעִנְיַן הַתְּשׁוּבָה (ישעיה נז, יד-טו) וְאָמַר סֹלּוּ־סֹלּוּ פַּנּוּ־דָרֶךְ וְגוֹ' כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים. לָמַדְנוּ כִּי הַהַכְנָעָה מֵעִקְּרֵי הַתְּשׁוּבָה. וְכֵן שְׁאָר כָּל הַפָּרָשָׁה מְדַבֶּרֶת עַל בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה (ישעיה נז, טז-יח) כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב וְגוֹ' בַּעֲוֹן בִּצְעוֹ קָצַפְתִּי וְגוֹ' דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ וְאַנְחֵהוּ וְגוֹ' פֵּרוּשׁוֹ – דְּרָכָיו רָאִיתִי בְּהַכְנָעָה. כְּמוֹ שֶׁאָמַר וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ. וּבִמְרִירוּת הַלֵּב כְּמוֹ שֶׁאָמַר כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף. וְאֶרְפָּאֵהוּ. כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנוֹ. כְּמוֹ (הושע יד, ה) אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם (ישעיה ו, י) וָשָׁב וְרָפָא לוֹ. וְאַנְחֵהוּ. אֶעֶזְרֵהוּ עַל עֲזִיבַת הַחֵטְא וְאַגְבִּירֵהוּ עַל יִצְרוֹ.