מוסר על ירמיהו יז:א

חַטַּ֣את יְהוּדָ֗ה כְּתוּבָ֛ה בְּעֵ֥ט בַּרְזֶ֖ל בְּצִפֹּ֣רֶן שָׁמִ֑יר חֲרוּשָׁה֙ עַל־ל֣וּחַ לִבָּ֔ם וּלְקַרְנ֖וֹת מִזְבְּחוֹתֵיכֶֽם׃

שערי תשובה

וְהַגַּאֲוָה מְסַבֶּבֶת כַּמָּה עֲבֵרוֹת. וּמַגְבֶּרֶת יֵצֶר לֵב הָאָדָם עָלָיו. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח':י"ד) וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ. וְנֶאֱמַר (משלי כ"א:ד') רוּם עֵינַיִם וּרְחַב לֵב נִר רְשָׁעִים חַטָּאת. פֵּרוּשׁוֹ – הַגַּאֲוָה נִיר הָרְשָׁעִים. כִּי מִמֶּנָּה יִפְרוּ הַחֲטָאִים. כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ. וְנֶאֱמַר (תהילים י':ב') בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק עָנִי. וְנֶאֱמַר (תהילים ל"א:י"ט) הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה. וְנֶאֱמַר (יחזקאל ל"ב:כ"ד) אֲשֶׁר נָתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים. וּכְמוֹ שֶׁעוֹשִׂים בְּנֵי אָדָם נִיר בַּשָּׂדֶה כְּדֵי לִפְרוֹת בּוֹ הַזֶּרַע וְלֶאֱסוֹף רֹב תְּבוּאוֹת. כֵּן עוֹשִׂים הָרְשָׁעִים אֶת הַגַּאֲוָה נִיר בִּלְבָבָם וְזוֹרְעִים בּוֹ הַמַּחֲשָׁבוֹת הָרָעוֹת לְהוֹלִיד וּלְהַצְמִיחַ הָעֲבֵרוֹת שֶׁהֵם פְּרִי מַחְשְׁבוֹתָם וְעַל דֶּרֶךְ הַמָּשָׁל כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא וּפָרַח כָּרֹאשׁ מִשְׁפָּט וְגוֹ'. וּמָה שֶׁאָמַר חַטָּאת. פֵּרוּשׁוֹ – נִיר רְשָׁעִים נִיר חַטָּאת. וְכוֹלֵל חֲטָאִים רַבִּים כְּמוֹ (ירמיהו י"ז:א') חַטַּאת יְהוּדָה. אוֹ יִהְיֶה פֵּרוּשׁוֹ וְחַטָּאת. כְּמוֹ (חבקוק ג':י"א) שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ. וְהַטַּעַם מִלְּבַד כִּי הַגַּאֲוָה גּוֹרֶמֶת חֲטָאִים. הַמִּדָּה עַצְמָהּ חַטָּאת. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט"ז:ה') תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב. וּבַעַל גַּאֲוָה נִמְסָר בְּיַד יִצְרוֹ. כִּי אֵין עֵזֶר הַשֵּׁם עִמּוֹ. אַחֲרֵי אֲשֶׁר הוּא תּוֹעֲבַת הַשֵּׁם.
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

וכאשר יתן האדם אל לבו שבוראו כועס עליו על מה שחטא בגאותו וכעסו, וכל מעשיו בספר נכתבים ואין עונו נמחק מהרה, כדכתיב (ירמיה יז, א) חטאת יהודה כתובה בעט ברזל בצפורן שמיר, כדפירשתי בשער התשובה, כמה יבוש ויכלם לעתיד בראות מעשיו חקוקים לפניו, ואיך לא יבוש שיכריזו עליו למעלה פלוני עבד עבודת אלילים, ושאר הפגם שפגם לנפשו:
שאל רבBookmarkShareCopy