מוסר על ירמיהו י:טו

הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי – הַבָּא בְּעָרְמָה וְדִבְרֵי מִרְמָה. לִמְנֹעַ טוֹב מִבְּעָלָיו. לְהַעֲבִיר הַטּוֹבָה אֵלָיו. לֹא לִגְזֹל מֵחֲבֵרוֹ דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ וְלֹא לְחָמְסוֹ. אֲבָל יִתֵּן עֵינוֹ בַּטּוֹבָה הָעֲתִידָה לָבֹא לִידֵי חֲבֵרוֹ וְצוֹדֶה אוֹתָהּ לְקַחְתָּהּ אֵלָיו. בְּשֶׁקֶר מִלָּיו. אוֹ יְסַבֵּב בִּשְׁקָרָיו לוֹ אֲשֶׁר יִתֵּן חֲבֵרוֹ לוֹ מַתָּת. וְעִקַּר עָנְשׁוֹ עַל הַשֶּׁקֶר. אָכֵן יִגְדַּל עֹנֶשׁ הַשֶּׁקֶר כַּאֲשֶׁר יְסַבֵּב מִמֶּנּוּ הֶפְסֵד לְזוּלָתוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עִקַּר הָעֹנֶשׁ עַל הַהֶפְסֵד כִּי לֹא הִפְסִיד מִמֶּנּוּ דָּבָר שֶׁזָּכָה בּוֹ. כָּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַמַּחְלִיף בְּדִבּוּרוֹ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ"ז:י"ב) אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ, וְנֶאֱמַר עַל עֲבוֹדָה זָרָה (ירמיה י':ט"ו) הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. הֵבִיאוּ הַדִּמְיוֹן עַל קָצֶה אֶחָד כִּי הוּא נִסְתָּר בַּשֶּׁקֶר וְנֶעֱזַר בַּשָּׁוְא.

ח' מחשמל, חנופה. והוזכר בראשית חכמה שער הקדושה פרק י"ב, קשה חנופה שהיא שקולה כנגד עבודה זרה, וגילוי עריות, ושפיכות דמים. עבודה זרה מנין, דכתיב (ישעיה לב, ו) לעשות חנף ולדבר אל ה' תועה. ואין תועה אלא עבודה זרה, שנאמר (ירמיה י, טו) הבל המה מעשה תעתועים. גילוי עריות מנין, שנאמר (שם ג, א) הן ישלח איש את אשתו וגו' הלא חנף תחנף הארץ. שפיכות דמים מנין, דכתיב (תהלים קו, לח) ותחנף הארץ בדמים:

ש' מחשמל, שקר. אמרו רז"ל (סנהדרין צב, א), המחליף בדיבורו כאלו עובד עבודה זרה, שנאמר (בראשית כז, יב) והייתי בעיניו כמתעתע, וכתיב (ירמיה י, טו) הבל המה מעשה תעתועים: