עֶגְלָ֥ה יְפֵֽה־פִיָּ֖ה מִצְרָ֑יִם קֶ֥רֶץ מִצָּפ֖וֹן בָּ֥א בָֽא׃
שני לוחות הברית
בילקוט, פרה זו מצרים, שנאמר (ירמיה מו, כ) עגלה יפיפיה מצרים. אדומה זו בבל, (דניאל ב, לח) אנת הוא רישא דדהבא. תמימה, זו מדי. א"ר חייא בר אבא מלכי מדי תמימים היו, אין להקדוש ברוך הוא עליהם אלא עבודה זרה שקבלו מאבותיהם בלבד. אשר אין בה מום, זו יון, אלכסנדר מוקדון כד חמא לשמעון הצדיק הוה קאים ליה על רגלוהי ואמר, בריך אלוה של שמעון הצדיק. אמרו ליה בני פלטין דידיה, מן קמי יהודאי את קאים. אמר להון, כד אנא נחית לקרבא בדמותי' אנא חמי ונצח. אשר לא [עלה] עליה עול, זו אדום הרשעה שלא קבלו עליהן עול של הקדוש ברוך הוא. ולא די שלא קבלה, אלא מחרפת ומגדפת ואומר מה לי בשמים, עד כאן. קשה, מה שייכות להאומות בכאן, אדרבא הן מונין אותנו: