מוסר על ירמיהו מ:טז

וַיֹּ֨אמֶר גְּדַלְיָ֤הוּ בֶן־אֲחִיקָם֙ אֶל־יוֹחָנָ֣ן בֶּן־קָרֵ֔חַ אַֽל־תעש [תַּעֲשֵׂ֖ה] אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה כִּֽי־שֶׁ֛קֶר אַתָּ֥ה דֹבֵ֖ר אֶל־יִשְׁמָעֵֽאל׃ (ס)

מסילת ישרים

הִנֵּה מַעֲשֵׂה גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם גָּלוּי לְעֵינֵינוּ שֶׁמִּפְּנֵי רֹב חֲסִידוּתוֹ שֶׁלֹּא לָדוּן אֶת יִשְׁמָעֵאל לְכַף חוֹבָה אוֹ שֶׁלֹּא לְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרַע, אָמַר לְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ שֶׁקֶר אַתָּה דּוֹבֵר עַל יִשְׁמָעֵאל (ירמיה מ'), וּמָה גָּרַם? גָּרַם שֶׁמֵּת הוּא וְנִפְזְרוּ יִשְׂרָאֵל וְכָבָה גַּחַלְתָּם הַנִּשְׁאָרָה, וּכְבָר יִחֵס הַכָּתוּב הֲרִיגַת אֲנָשִׁים אֲשֶׁר נֶהֶרְגוּ אֵלָיו כְּאִלּוּ הֲרָגָם הוּא, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (נדה ס"א) עַל פָּסוּק אֵת כָּל פִּגְרֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הִכָּה בְּיַד גְּדַלְיָהוּ.
שאל רבBookmarkShareCopy