אֵין־עָיֵ֤ף וְאֵין־כּוֹשֵׁל֙ בּ֔וֹ לֹ֥א יָנ֖וּם וְלֹ֣א יִישָׁ֑ן וְלֹ֤א נִפְתַּח֙ אֵז֣וֹר חֲלָצָ֔יו וְלֹ֥א נִתַּ֖ק שְׂר֥וֹךְ נְעָלָֽיו׃
שמירת הלשון
אָמְרוּ רַזַ"ל בְּפֶרֶקּ חֵלֶק (סנהדרין צ"ט:): כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, מֵשִׂים שָׁלוֹם בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה וּבְפָמַלְיָא שֶׁל מַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ה' כ"ז): "אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעֻזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי, שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִי". רַב אָמַר: כְּאִלּוּ בָּנָה פַּלְטְרִין שֶׁל מַעְלָה וּפַלְטְרִין שֶׁל מַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ וְגוֹ' לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ".