מוסר על ישעיהו כח:ז

ר' זְמִירָאָה נָפַקּ לַחֲקַל אוֹנוֹ, חָמָא בְּאִנּוּן בְּקָעוּ קַרְדּוֹנֵיתָא (פֵּרוּשׁ: בֵּין הַבְּקָעִים שֶׁל הָרֵי אֲרָרָט) קוּמַטְרֵי שַׁלְהוּבֵי דְּסָלְקָן (פֵּרוּשׁ: מַשְׂאֵת שַׁלְהֶבֶת עוֹלִים מִשָּׁם). אַרְכִּין אוּדְנֵהּ (פֵּרוּשׁ: הִטָּה אָזְנוֹ) וְשָׁמַע קָלִין. אָמַר לֵהּ הַהוּא עַרְבָּאָה: זִיל בַּהֲדִי וְאַרְאֶה לָךְ פְּלִיאָן טְמִירִין מִבְּנֵי נָשָׁא. אָזַל עִמֵּהּ אֲחוֹרֵי טִנָּרָא (סֶלַע) וְחָמֵי בְּקִיעִין אַחֲרָנִין וְשַׁלְהוֹבִין סָלְקִּין לְעֵילָא, שָׁמְעוּ קָּלִין אַחֲרָנִין, אָמַר לֵהּ: אַרְכִּין אוּדְנֵךְ הָכָא וְכוּ'. אַרְכִּין אוּדְנֵהּ וְשָׁמְעִין קָלִין דְּאָמְרִין: וַי, וַי, וַדַּאי הָא אֲתַר דָּא חַד מֵאִנּוּן דּוּכְתֵי דְּגֵיהִנֹּם הָכָא. וְעָבַר הַהוּא עַרְבָּאָה וְאִשְׁתָּאַר הוּא, אַדְהָכֵי גָּחִין גּוֹ דּוּכְתָּא אַחֲרָא וְחָמָא חַד בַּר נָשׁ דַּהֲוָה רָמֵי קָלִין, הֲווֹ נָטְלִין לֵהּ וְאַעֲלִין לֵהּ לְעָמְקָא דִּמְדוֹרָא אַחֲרִינָא וְאַכְסָאֵי וְלָא חָמֵי יָתִיר. אִדְמוּךְ, חָמָא בְּחֶלְמָא הַהוּא גַּבְרָא, אָמַר לֵהּ: מַאן אַתְּ? אָמַר לֵהּ: דְּיוּדָאֵי חַיָּבָא אֲנָא, דְּלָא שְׁבַקְּנָא בִּישִׁין חַטָּאִין בְּעָלְמָא דְּלָא עֲבַדְנָא. אָמַר לֵהּ בְּגוֹ חֶלְמָא: מַה שְּׁמָךְ? אָמַר לֵהּ: לָא יְדַעְנָא, דְּחַיָּבֵי גֵּיהִנֹּם לָא דָּכְרִין שְׁמַיְיהוּ, אָמַר לֵהּ: שְׁמָא דְּדוּכְתָּךְ מַהוּ? אָמַר לֵהּ: בִּגְלִילָא עִלָּאָה קַצָּבָא הֲוֵינָא, וּמִגּוֹ בִּישִׁין סַגִּיאִין דַּעֲבַדְנָא הָתָם דָיְנִין לְהַהוּא בַּר נָשׁ תְּלָתָא זִמְנִין בִּימָמָא וּתְלָתָא זִמְנִין בְּלֵילְיָא. קָם מִתַּמָּן וְאָזַל לֵהּ לִגְלִילָא עִלָּאָה. שָׁמַע קָּוֹל יַנּוּקָא דַּהֲוָה אָמְרִין (משלי ב' ד'): "אִם תְּבַקְּשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה, אָז תָּבִין יִרְאַת ה"'. אָזַל לְבֵי מִדְרָשָׁא אַחֲרָא שָׁמַע קָּל יַנּוּקָּא אַחֲרָא דַּהֲוָה אָמַר (צפניה ב' ג'): "בַּקְּשׁוּ צֶדֶק בַּקְּשׁוּ עֲנָוָה, אוּלַי תִּסָּתְרוּ" וְגוֹ'. אָזַל חִפֵּשׂ אַתְרֵהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא רָשָׁע, וּלְחַד יַנּוּקָא קָא שָׁאַל. אָמַר לֵהּ: רַבִּי, תֵּיתֵי כָּךְ וְכָךְ לְהַהוּא גַּבְרָא, דְלָא שָׁבַק בִּישִׁין וְחַטּאִין בְּעָלְמָא דְּלָא עָבַד. כָּךְ וְכָךְ תְּהֵא לְהַהוּא גַּבְרָא רָשָׁע וּלְהַהוּא יַנּוּקָא דִּינִיקוּ לֵהּ. אָמַר לֵהּ: בְּרָא שְׁבַק בְּעָלְמָא? אָמַר לֵהּ: הֵן, חַד בְּרָא שְׁבַק וְהוּא רָשָׁע כַּאֲבוּהּ, וְאִיהוּ יְנוּקָא דְּאָזַל בְּבֵי מִטְבְּחַיָּא. חִפֵּשׂ אֲבַתְרֵהּ וְנָטִיל לֵהּ וְלָעֵי לֵהּ בְּאוֹרַיְתָא, עַד דְּאוֹלִיף לֵהּ מִקְרָא וּצְלוֹתָא וּקְרִיאַת שְׁמַע. לְבָתַר אוֹלִיף לֵהּ מִשְׁנָה וְתַלְמוּד וַהֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת עַד דְּאִתְחַכַּם יָתִיר, ִ וְהַיְנוּ רַבִּי נַחוּם הַפָּקּוּלִי. אַמַּאי קָרוּ לֵהּ הַפָּקוּלִי? כְּמוֹ דְּאָמַר (ישעיה כ"ח ז'): "פָּקוּ פְּלִילִיָּה", דְּאַפִּיק לֵהּ לַאֲבוּהּ מִן דִּינָא דְּהַהוּא עָלְמָא, וְכַמָּה חַכִּימֵי דָּרָא דְּנָפְקֵּי מִנַּהּ וְאִקְרוּן "פָּקּוּלִי". הַהוּא גַּבְרָא אָתֵי לֵהּ בְּחֶלְמָא וְאָמַר לֵהּ: רַבִּי, כְּמָה דְּאַנְתְּ נִחַמְתְּ לִי, כֵּן יְנַחֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתָךְ, דְּהָא מִן יוֹמָא דְּיָדַע בְּנִי פָּסוּק חַד פָּקוּ לִי מִן דִּינָאִי. כֵּיוָן דְּקָרָא קְרִיאַת שְׁמַע סָלְקַין דִּינָאִי בֵּין בִּימָמָא בֵּין בְּלֵילְיָא זִמְנָא חַד. כֵּיוָן דְּקָרֵי בֵּי רַב אִעָבְּרוּ דִּינָאִי מִכֹּל וָכֹל. יוֹמָא דְּאִתְחַכַּם וְקָרוּ לֵהּ רַבִּי אַתְקִּינוּ כֻּרְסִי בֵּין צַדִּיקַיָּא בְּגִינְתָא דְּעֵדֶן. וּבְכָל יוֹמָא וְיוֹמָא דְאִתְחַדְּשָׁא אוֹרַיְתָא בִּשְׁמֵהּ, מְעַטְּרִין לִי בַּעֲטָרָא עִלָּאָה דְּצַדִּיקַיָּא מִתְעַטְּרִין, בְּגִינָךְ זָכִינָא בְּכָל הַאי יְקָר. זַכָּאָה אִיהוּ חֶלְקַהּ מַאן דְּשָׁבַק בְּרָא דְּלָעֵי בַּתּוֹרָה בְּהַאי עָלְמָא. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וְיֵשׁ עוֹד שִׂמְחָה מְעֻרְבֶּבֶת, הַמַּעֲלָה עָשָׁן לְכָל הַמִּצְווֹת, וְהַמְּשַׁכַּחַת יִרְאַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלִּבּוֹת בְּנֵי אָדָם: כְּגוֹן אֵלּוּ הַמִּשְׁתַּכְּרִים וּשְׂמֵחִים בְּבֵית הַמִּשְׁתֶּה, וְאַחֲרֵי הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת – תּוּגָה, כִּי הַרְבֵּה קִלְקוּלִים בָּאִים מִתּוֹךְ הַמִּשְׁתֶּה. וּמִי בַּחָכְמָה חָכָם כִּשְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, אֲשֶׁר אָמַר (משלי כג כט-ל): ״לְמִי אוֹי, לְמִי אֲבוֹי, לְמִי מִדְיָנִים, לְמִי שִׁיחַ, לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, לְמִי חַכְלִלוּת עֵינַיִם? לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן, לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְסָךְ״. גַּם הַנָּבִיא אָמַר (ישעיהו ה יא): ״הוֹי מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר – שֵׁכָר יִרְדֹּפוּ, מְאַחֲרֵי בַּנֶּשֶׁף – יַיִן יַדְלִיקֵם״; וְאָמַר (שם פסוק יב): ״וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם, וְאֵת פֹּעַל יְיָ לֹא יַבִּיטוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ״; וְאוֹמֵר (שם פסוק יג): ״לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דָעַת, וּכְבוֹדוֹ מְתֵי רָעָב, וַהֲמוֹנוֹ צִחֵה צָמָא״; וְאוֹמֵר (שם פסוק יד): ״לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ, וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק, וְיָרַד הֲדָרָהּ וַהֲמוֹנָהּ וּשְׁאוֹנָהּ וְעָלֵז בָּהּ״; וְנֶאֱמַר (שם כח ז): ״וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ, כֹּהֵן וְנָבִיא שָׁגוּ בַשֵּׁכָר, נִבְלְעוּ מִן הַיַּיִן, תָּעוּ מִן הַשֵּׁכָר, שָׁגוּ בָּרֹאֶה, פָּקוּ פְּלִילִיָּה״. רְאֵה מָה קִלְקוּל בָּא מִן הַיַּיִן! וּכְתִיב (משלי כ א): ״לֵץ הַיַּיִן, הֹמֶה שֵׁכָר, וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם״. רְאֵה מָה קִלְקוּלִים בָּאִים מִן הַשִּׁכְרוּת, כְּדִכְתִיב (בראשית ט כא): וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר, וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה...״ – וְעַל זֶה בָּאוּ כְּנַעֲנִים לָעוֹלָם.