מוסר על ישעיהו לח:יד

וגרסי' בב"ר הקול קול יעקב והידים ידי עשו. א"ר שמעון ב"ר, בשעה שיעקב מרגז בקולו ידי עשו שולטות, ובשעה שהוא מצפצף בקולו אין ידי עשו שולטות. פירוש מצפצף, עוסק בתורה ומתפלל, שנא' (ישעיהו לח, יד) כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה. אמ' יצחק אבינו ע"ה לעשו, אם ראית את יעקב אחיך פורק עולה של תורה, גזור עליו שמדים ואת שולט בו. אמ' ר' אבא בר כהנא, לא עמדו פילוסופים כבלעם בן בעור וכאבנימוס הגרדי. נכנסו כל האומות אצלו, אמרו לו, היאך אנו יכולין להזדווג לאומה זו. אמ' להם, חזרו על בתי כנסיות ובתי מדרשות, אם אתם מוצאין שם תינוקות מצפצפין בקולן, אין אתם יכולין להם, ואם לאו אתם יכולין להם, שכך הבטיחן אביהם ואמ' הקול קול יעקב, בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אין הידים ידי עשו, ואם לאו, הידים ידי עשו.

אַדְהָכֵי אִתְּעַר רַבִּי יִצְחָק וַחֲמָא, הֵיאַךְ אַנְפּוֹי נְהִירִין. חֲמָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְאִסְתַּכַּל בְּאַנְפּוֹי דְּרַבִּי יִצְחָק. אָמַר לֵיהּ: מִלְּתָא חֲדַתָּא שְׁמַעְתָּא? אָמַר לֵיהּ: וַדַּאי. סָח לֵיהּ וְאֶשְׁתַּטַּח רַבִּי יִצְחָק קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, וְלֹא הָיָה זָז מִנֵּיהּ, וְתָמִיד הֲוֵי לָעֵי בְּאוֹרַיְתָא, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לֹא הֲוֵי שַׁבְקֵיהּ לְרַבִּי יִצְחָק מֵהַהוּא יוֹמָא. כַּד הֲוֵי אָעִיל קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, הֲוֵי קָרִי קַמֵּיהּ (יְשַׁעְיָה לח, יד): "ה' עָשְׁקָה לִי, עָרְבֵנִי". רָצָה לוֹמַר, שֶׁהוּא תְּפִלַּת חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה בְחָלְיוֹ: ה' עָשַׁק אוֹתִי (פֵּרוּשׁ: לְקָחַנִי מִיַּד מַלְאַךְ הַמָּוֶת) וְעָרְבַנִי לְהַצִּילֵנִי (וְהוּא שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עַיֵּן יְשַׁעְיָה, סִימָן לח). כִּי רַבִּי יִצְחָק אָמַר זֶה דֶּרֶךְ שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁעָשַׁק אוֹתוֹ מִיַּד מַלְאַךְ הַמָּוֶת וְהִצִּילוֹ. עַד כָּאן.