כֹּה־אָמַ֨ר יְהוָ֥ה עֹשֶׂ֛ךָ וְיֹצֶרְךָ֥ מִבֶּ֖טֶן יַעְזְרֶ֑ךָּ אַל־תִּירָא֙ עַבְדִּ֣י יַֽעֲקֹ֔ב וִישֻׁר֖וּן בָּחַ֥רְתִּי בֽוֹ׃
מנורת המאור
רביעי. וכגבינה תקפיאני. תחלת בריתו של אדם נקפה ברחם אמו כגבינה הזו בתחלת בריתה, ועדיין אין בו רוח, עד שיקפוד אותו הב"ה ויפח באפיו נשמת חיים. לפי' צריך אדם להכלם מהב"ה, ויבוש מחטוא לו, וישבח תמיד לשמו יתברך שהסיעו מענין זה למעלה עליונה, ונתן בו דעת ובינה והשכל, להודות ולשבח לשמו שבראו לעובדו ולעשות מצותיו, שנא’ (ישעיהו מד, ב) כה אמר ה' יוצרך מבטן לעבד לו.
קב הישר
וְכָל אָדָם צָרִיךְ לִקַּח רְאָיָה מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, וּבָחַר בָּנוּ מִכָּל עַם וְלָשׁוֹן וְקָרָא לָן 'בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל', 'עַם סְגֻלָּה', 'עֲדַת יְשֻׁרוּן'. וְאִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם וְהוֹלְכִין אַחַר שְׁרִירוּת לִבָּם, וְתָמִיד עוֹסְקִין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וּבַהֲנָאוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה — מַה יַּעֲשֶׂה הָאָדָם נַחַת רוּחַ בָּזֶה לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ?! וְלֹא עוֹד אַף לִפְעָמִים הוּא מִתְפַּלֵּל וּמַנִּיחַ תְּפִלִּין וְצִיצִית וּמִתְפַּלֵּל בִּמְהִירוּת דֶּרֶךְ הַעֲבָרַת פֶּה, וּבְלִבּוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, וְתֵכֶף אַחַר הַתְּפִלָּה הוּא לָהוּט אַחַר אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְעַל אָדָם כָּזֶה אָמַר הַכָּתוּב: הָרָה עָמַל וְיָלַד שֶׁקֶר. וּפִתְאֹם הַמָּוֶת בָּא, וְאֵין צֵידָה וּמָזוֹן לְפָנָיו.