מוסר על ישעיהו מ:יח

וְאֶל־מִ֖י תְּדַמְּי֣וּן אֵ֑ל וּמַה־דְּמ֖וּת תַּ֥עַרְכוּ לֽוֹ׃

מעלות המדות

ועוד צריכין אנו להבין ולידע שאין לבורא יתברך לא גוף ולא גשם ולא תמונה ולא שום דמות כענין שנאמר קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול. ואומר ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו. וכן הוא אומר ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש ואף על פי שמצינו בתורה מקראות רבים כתובים בהם מלות גשמיות אצל הבורא יתברך כענין שנאמר בכל מקום עיני ה' אף ידי יסדה ארץ ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר כתובים באצבע אלהים. ומקראות רבים כיוצא באלה. לא נכתבו כי אם להבין לבני אדם במה שיוכלו להבין. ועל כיוצא בזה אמרו חכמים ז"ל דברה תורה כלשון בני אדם והכל כינויים ומשלים אצל הבורא ועיקר האמת שהוא בלי גוף ותמונה גשמיות והרבה הזהירנו בתורה להרחיק ממנו מין גשמיות כענין שנאמר רק השמר לך ושמור נפשך מאד כי לא ראיתם כל תמונה.
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

הענין על דרך שהקדמתי בהקדמה תולדות אדם בענין (בראשית א, כו) נעשה אדם בצלמנו, כי האדם שלמטה יש בו סימנים ורמזים בדמות אדם שלמעלה היושב על הכסא, כי במציאת אמתתו יש דברים ועניינים פנימיים דקים ורוחנים בתכלית, והם פרקי המרכבה אשר הם מתפשטים האור והשפע לקיום הנמצא הזה העשוי בדמותו, והם נקראים ידים רגלים עינים אזנים. לא שמהות יד כמהות יד, או תבנית יד כתבנית יד, חלילה, שהרי כתיב (ישעיה מ, יח) ואל מי תדמיון אל וגו', ואין בינו ובינינו דמיון כלל מצד העצם והתבנית. ואמנם נתקן ונעשה בדמות הזה להורות שאם יזכה לטהר אחד מאבריו ולהשלימו במצות התלויות בו, יהיה האבר ההוא כדמיון מרכבה וכסא כבוד לדבר ההוא עליון הפנימי הנקרא בשם זה, אם עין עין, אם יד יד, אם רגל רגל, וכן שאר האברים:
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

נמצא כל התוארים הנזכרים בו ית' עין אוזן רגל יד וכן כולם, גם ענין זיווג חבוק נשוק, אב ואם, בן ובת, חמיו חמותו, והרבה כאלה כל אלו הם לשון קודש שמם עצמיים שלהם בקדושה, ואחר כך בהשתלשלות הוא בשאלה, עד שאפילו הגשמיים נקראים בשמות אלו בשאלה, ואז מובן כי אדרבה כל אברי פרקי מרכבה שמותם בו יתברך בעצם והוא אדם העליון, ושמות כחות אברים שלנו הוא בשאלה ונקראים כן על שם שהם סימן למה שלמעלה, כראובן בן יעקב שהוא סימן, כמו שכתב בעל האורה. והקב"ה ברא אדם תחתון בו סימנים לאדם העליון להיותו מרכבה במציאת אמתתו, יש דברים ועניינים פנימיים דקים רוחניים בתכלית והם פרקי מרכבההגה"ההכוונה כח הגשמיים, דלא נקרא ידי כלי הגשמיי אפילו בשאלה, רק כח היד נקרא כמו שכתב הפרדס, ואף זהו בשאלה: אשר מהם מתפשט האור והשפע לקיום הנמצא הזה העושה בדמותו והם נקראים ידים רגלים עינים אזנים, לא שמהות יד כמהות יד, או תבנית יד כתבנית יד, חלילה שהרי כתיב (ישעיה מ, יח) ואל מי תדמיון אל וגו', ואין ביני ובינינו דמיון כלל מצד העצם והתבנית. ואמנם נתקן ונעשה בדמות הזה, להורות שאם יזכה לטהר אחד מאבריו ולהשלימו במצות התלויות בו, יהיה האבר ההוא כדמיון מרכבה וכסא הכבוד לדבר ההוא העליון הפנימי הנקרא בשם זה, אם עין עין, אם יד יד, אם רגל רגל, וכן שאר האברים:
שאל רבBookmarkShareCopy