מוסר על ישעיהו מ:כח

אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ רַבִּים חִקְרֵי לֵב אֲשֶׁר אִתּוֹ:

ואבי אבות הטמאה הוא השיחה בטלה, אשר ברב דברים לא יחדל פשע, כל רעותיה מובאות אחריה. ואפלו אם לא יצא שום אסור מאלו האסורין היא גופה עברה, שהרי אמרו רבותינו ז"ל הקדושים, אשר כל אשר בשם ישראל יכנה מאמין בהם ובדבריהם, והם אמרו (יומא יט ב) שהמדבר דברים בטלים, וכתיב (קהלת א יח) כל הדברים יגעים לא יוכ, לז איש לדבר. ואמרו במדרש (שמו ר יג א) על פסוק (מלאכי ב יז) הוגעתם ה' בדבריכם אמר הקדוש ברוך הוא בראתי את כל העולמות ולא היה יגיעה לפני דכתיב (ישעיה מ כח) לא ייעף ולא ייגע, במה אני יגע, במי שמדבר דברים בטלים לפני. אוי לילוד אשה שכך גורם למלך רם ונשא. ושנינו (אבות ג י) ישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ מוציאין את האדם מן העולם. ולפי משנת חסידים, הדברים בטלים נכלל בהם אסור הלצנות, דתנן (שם שם ב) שנים שיושבין ואין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים. ותנן בפרק קנין תורה (שם ו, ב) אמר רבי יהושע בן לוי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, שכל מי שאינו עוסק בתורה (תדירי, כך הוא באבות דרבי נתן) נקרא נזוף. ואמרו רבותינו ז"ל (ירושלמי חגיגה פ"א, ה"ז) שעון בטול תורה הוא שקול כנגד עבודה זרה גלוי עריות שפיכות דמים:

צא ולמד ממה שאמרו על אסור שיחה בטלה, שאמרו במדרש (שמות רבה יג א) אמר הקדוש ברוך הוא, בריאת העולס אינה יגיעה לפני, שנאמר (ישעיה מ כח) לא ייעף ולא ייגע. במה אני יגע, במי שהוא מכעיס לפני בדברים בטלים, כמה דאת אמר (מלאכי ב יז) הוגעתם ה' בדבריכם. ואם זהו בדברים בטלים, על אחת כמה וכמה בהתערב עמהן אסורין אחרים, שהוא חמור מאד כעבות העגלה. על זה ידוו כל הדווים ולבבות יכאבו, איך נשתכחה תורת אסורין אלו, ולא די שנעשה כהתר, אלא שמחזיקין לשלמות להיות בא באנשים ולהיות יודע דבר חדושי עולם. ומה גם אם יודע להרבות שחוק ושמחת מרעות, יהללו בשערים שהוא בדחן, ואליו יום יום ידרושון וביתו פתוח לרוחה, בליל מוצאי שבת קדש הבית ימלא עשן וקאפ"י ונאספו שמה עדרים עדרים לעבר השעה עד חצות. וכשיכלו החדושים ונשארים דוממים, אומרים, מה זו שתיקה, ומחשבים ומחפשים מה לדבר, הבלי עולם או דבורים אסורים, כי ברב דברים לא יחדל פשע (משלי י יט), כדי לעבר השעה, אוי לנו מיום הדין, שבמקום שראוי לחוש על הזמן יקר הערך, ואם היינו יכולים לעכב השעה בשתי ידים שלא תעבר, כדי לעבד בה את בוראנו, כי יפה שעה אחת בתורה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא (אבות ד יז), ולו יחיה גבר שנין אלפין לא יוכל לצאת ידי חובתו ולהכין צידה לדרכו ואין פוטר אותו, כמאמר רבי ישמעאל לבן אחותו ששאל לו, כגון אני שלמדתי כל התורה כלה, מהו ללמד חכמה יונית, והשיבו, צא ובדק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה (מנחות צט ב). ואנו החטאים בנפשותינו מבקשים לעבר השעה וזמן זמנים בשבועות וקלות ראש ודברים בטלים: