בּוֹרֵ֖א נוב [נִ֣יב] שְׂפָתָ֑יִם שָׁל֨וֹם ׀ שָׁל֜וֹם לָרָח֧וֹק וְלַקָּר֛וֹב אָמַ֥ר יְהוָ֖ה וּרְפָאתִֽיו׃
מנורת המאור
אל ידמה בנפשו בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים והחסידים בעולם הבא, בשביל עונותיו ופשעיו שעשה קודם שעשה תשובה, ואל יעלה על לבו שמזכירין עונותיו הראשונים לאחר שעשה תשובה ופירש מהן, ונמצא מתבייש מהן. אין הדבר כן, אלא אהוב ונחמד וידיד, ועונותיו הראשונים נשכחים, שנא' (ילקות שמעוני על נ"ך של"ז, א) ולא יהיה עוד לבני ישראל למבטח מזכיר עון, וכתי' (מיכה ז, יט) תשוב תרחמנו תכבוש עונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאתם. ושבח גדול הוא לבעל תשובה תשובתו, ומעלתו גדולה, ותשובתו רצוייה לפני הב"ה, שהרי אחר שטעם החטא כבש את יצרו ופירש ממנו ועשה תשובה שלימה לפני הב"ה בכל לבו ובכל נפשו, ושיבר תאותו ועזב מעשיו הרעים. והוא דארז"ל מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים עומדים. פי' הצדיקים גמורים לא חטאו מעולם ולא טעמו טעם חטא, ואלו היו טועמים איפשר שלא היו יכולין לפרוש ממנו, אבל בעלי תשובה שחטאו והורגלו בעבירות ונעשית להם כטבע, וכבשו את יצרם ושינו את טבעם והגיעו אל הקצה האחרון שהוא הפך מטבעם, וחזרו בתשובה, לפיכך שכרן גדול. וגרסי' בפרק חלק א"ר אבהו, מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדים, שנא' (ישעיהו נז, יט) שלום שלום לרחוק ולקרוב, ברישא לרחוק והדר לקרוב. ור' יוחנן אמ' אין לך רחוק אלא שהיה רחוק מעבירה, אין לך קרוב אלא שהיה קרוב מעבירה, ונתרחק ממנה.
מנורת המאור
גדולה תפלה, שבזכותה עושה הב"ה שלום בארץ, ומקריב את הרחוקים, ומביא רפואה לעולם, שנא' (ישעיהו נז, יט) בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו.
מעלות המדות
גדול השלום שהוא קודם לשבחו של מקום, שכן כשבא יתרו אצל משה, מיד (שמות יח, ז) וישאלו איש לרעהו לשלום, ואחר כך (שמות יח, ח) ויספר משה לחתנו את כל הניסים שעשה הקדוש ברוך הוא לישראל. ולא עוד אלא שכל המצות שעושין הרשעים בעולם הזה, הקדוש ברוך הוא נותן שכרן בעולם הזה כגון עושר וחיים ונכסים ובנים וכבוד ושאר הטובות, חוץ משלום, שאינו נותן להן שנאמר (ישעיהו מח, כב) אין שלום אמר ה' לרשעים. ולא עוד אלא שהשלום נתנו הקדוש ברוך הוא שכר לצדיקים שנאמר (ישעיהו לב, יז) והיה מעשה הצדקה שלום וגומר. ולא עוד אלא שבשלום מקרב את הגרים ובעלי תשובה שנאמר (ישעיהו נז, יט) בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב וגומר. גדול השלום שבכל המסעות כתיב ויסעו ויחנו, שהיו נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת, כיון שבאו לפני הר סיני נעשו כולן חנייה אחת, שנאמר (שמות יט, ב) ויחן שם ישראל נגד ההר. אמר הקדוש ברוך הוא הרי השעה שאני נותן תורה לבניי. שכל זמן שהן שרויין בשלום זה עם זה השכינה ביניהן. וכן הוא אומר (דברים לג, ה) ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי וגומר. אימתי מלכותו ושכינתו של מקום מתקיימת בישראל, בזמן שכולן נעשין אסיפה אחת. ואמרו חז"ל גדול השלום ושנאוי המחלוקת, דגול השלום שאפילו חס ושלום ישראל עובדין עבודה זרה וביניהן שלום כביכול אומר הקדוש ברוך הוא איני יכול לפגוע בהם, שנאמר (הושע ד, יז) חבור עצבים אפרים הנח לו. אבל לאחר שנחלקו ראה מה כתיב בהן, (הושע י, ב) חלק לבם עתה יאשמו וגומר.