מוסר על ישעיהו נ:ט

וְאִיתָא בְּמִדְרָשׁ יָשָׁן, שֶׁאֶסְתֵּר אָמְרָה מִזְמוֹר כב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים: אֵלִי, אֵלִי, לָמָּה עֲזַבְתָּנִי?! וְהָעִנְיָן מְבֹאָר בְּדִבְרֵי פֶּה קָדוֹשׁ, הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְהוּא, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרֹב רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו מַשְׁגִּיחַ וּמַבִּיט לְהָאִיר וּלְהַשְׁפִּיעַ שֶׁפַע קְדֻשָּׁה מִמָּרוֹם, רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, עַל יְדֵי שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁכָּל שֵׁם הוּא 'אֵל', שֶׁיּוֹצְאִים מִן הַפָּסוּק: מִי אֵל כָּמוֹךָ. וְשֵׁם שֵׁנִי יוֹצֵא מִן פָּסוּק: ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן. וּשְׁנֵי פְּעָמִים 'אֵל' בְּמִלּוּאָם כָּזֶה: אָלֶ"ף לָמֶ"ד — גִּימַטְרִיָּא שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים, כִּי יֵשׁ לְמַעְלָה שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים נְהוֹרִין דִּמְאִירִין בִּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים עוֹלָמוֹת, וְהֵן מְאִירִין לְנִשְׁמַת הַצַּדִּיק, אֲשֶׁר עוֹסֵק תָּמִיד בַּתּוֹרָה וּמַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ, וְהוּא תָּמִיד דָּבוּק בַּתּוֹרָה הַנִּקְרֵאת 'אוֹר', וּבַמִּצְוָה הַנִּקְרֵאת 'נֵר'. וְאֵלּוּ שְׁנֵי שֵׁמוֹת הֵן מְסֻגָּלִין לְעוֹרֵר חֶסֶד שֶׁל אֵלּוּ שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים נְהוֹרִין עַל יְדֵי עֲנִיַּת אָמֵן בְּכַוָּנָה, כִּי כָּל הָעוֹנֶה אָמֵן בְּכַוָּנָה, וּמְמַהֵר לָרוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בִּשְׁבִיל עֲנִיַּת אָמֵן, זוֹכֶה לְאֵלּוּ שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים נְהוֹרִין עַל יְדֵי עֲנִיַּת אָמֵן. וְכָל הַמְבַזֶּה אָמֵן, וְקַל בְּעֵינָיו עֲנִיַּת אָמֵן, מַקְדִּימִין לְנִשְׁמָתוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים קְלִפּוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וּמוֹלִיכִין אוֹתוֹ לְחַדְרֵי חשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, וַעֲלֵיהֶם אָמַר הַנָּבִיא: עָשׁ יֹאכְלֵם.