הַבֵּ֤ט מִשָּׁמַ֙יִם֙ וּרְאֵ֔ה מִזְּבֻ֥ל קָדְשְׁךָ֖ וְתִפְאַרְתֶּ֑ךָ אַיֵּ֤ה קִנְאָֽתְךָ֙ וּגְב֣וּרֹתֶ֔ךָ הֲמ֥וֹן מֵעֶ֛יךָ וְֽרַחֲמֶ֖יךָ אֵלַ֥י הִתְאַפָּֽקוּ׃
שערי תשובה
וְיֵשׁ אֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יַרְגִּישׁוּ בְּעִנְיַן הַמָּוֶת לַעֲשׂוֹת צֵדָה לַדֶּרֶךְ וּלְתַקֵּן מַעֲשֵׂיהֶם וְלֹא יַעֲלוּ עַל לִבָּם יוֹם מוֹתָם עַד בּוֹאוֹ. וְהֵם נִמְשָׁלִים כַּבְּהֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא יַרְגִּישׁוּ בְּעִנְיַן הַמָּוֶת עַד יוֹם הַטְּבִיחָה. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים מ"ט:ט"ו) כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ. פֵּרוּשׁוֹ – כַּצֹּאן שַׁתּוּ נַפְשָׁם לִשְׁאוֹל כִּי לֹא יַרְגִּישׁוּ בְּעִנְיַן מוֹתָם עַד בּוֹאוֹ פִּתְאוֹם. מָוֶת יִרְעֵם. אֵין מוֹת הָרְשָׁעִים כְּמוֹת הַבְּהֵמוֹת מוֹת הַבְּהֵמוֹת פַּעַם אַחַת וְהָרְשָׁעִים מָוֶת יִרְעֶה בָּהֶם בְּכָל יוֹם. מִלְּשׁוֹן (מיכה ז':י"ד) יִרְעוּ בָּשָׁן וְגִלְעָד וּמֵעִנְיַן (איוב י"ח:י"ג) יֹאכַל בַּדָּיו בְּכוֹר מָוֶת. כִּי נֶפֶשׁ הָרְשָׁעִים הַהַשְׁחָתָה וְהַהֶפְסֵד יִדְבְּקוּ בָּהּ בְּכָל עֵת עַד אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵת וְתִכְלֶה וְתֹאבַד. וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר. הִמְשִׁיל זְמַן תְּחִיַּת הַמֵּתִים לַבֹּקֶר אֲשֶׁר יָעִיר בּוֹ הָאָדָם מִשְּׁנָתוֹ. וּכְעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל י"ב:ב') וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ. כִּי אָז יִרְדּוּ הַיְּשָׁרִים בָּרְשָׁעִים כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ (מלאכי ג':כ"א) וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּעִנְיַן יוֹם הַדִּין לִתְחִיַּת הַמֵּתִים. לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ גּוּפָן כָּלֶה וְנִשְׁמָתָן נִשְׂרֶפֶת וְנַעֲשִׂין אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁנֶּאֱמַר וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים וְגוֹ'. וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל. צוּרָם כְּמוֹ צוּרָתָם וְכֵן (הושע י"ג:ב') כִּתְבוּנָם עֲצַבִּים. כִּתְבוּנָתָם. וְיִקָּרֵא הַנֶּפֶשׁ צוּרַת הָאָדָם. וְיֵשׁ מִן הַדּוֹבְרִים עַל הַנֶּפֶשׁ שֶׁאָמְרוּ בְּגֶדֶר הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא צוּרַת עִקָּרִית. וּבֵאוּר הָעִנְיָן כִּי נֶפֶשׁ הָרָשָׁע יְבַלֶּה שְׁאוֹל אוֹתָהּ. וְהִיא מִזְּבוּל לוֹ. כִּי הַנֶּפֶשׁ מִן הָעֶלְיוֹנִים מִלְּשׁוֹן (ישעיה ס"ג:ט"ו) מִזְּבוּל קָדְשְׁךָ. וְהָרָשָׁע סִבֵּב בְּחַטֹּאתָיו וְעוֹלֵל לְנַפְשׁוֹ נֶפֶשׁ הַיְּקָרָה וְהָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא מִזְּבוּל לוֹ. לְבַלּוֹת אוֹתָהּ שְׁאוֹל מַטָּה. וְכַמָּה קָשֶׁה הַמָּוֶת לְמִי שֶׁלֹּא הִפְרִיד תַּאֲוַת הָעוֹלָם מִנַּפְשׁוֹ עַד אֲשֶׁר יַפְרִידֶנָּה הַמָּוֶת. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת דֶּרֶךְ אֶרֶץ. רְצוֹנְךָ שֶׁלֹּא תָּמוּת. מוּת עַד שֶׁלֹּא תָּמוּת. בֵּאוּר הָעִנְיָן הָרוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יוֹם הַמָּוֶת לְחַיֵּי עַד יְדַבֵּר אֶל לִבּוֹ אַחֲרֵי אֲשֶׁר סוֹפוֹ לַעֲזֹב אֶת הָאֲדָמָה וּלְהַנִּיחַ חֶפְצֵי הַגּוּף וּבְאַחֲרִיתוֹ יִשְׂטְמֵם וְיִטְּשֵׁם. יַעַזְבֵם בַּחַיִּים וְלֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאֲדָמָה רַק לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה. וְאָז יִהְיֶה לוֹ יוֹם הַמָּוֶת לְחַיִּים שֶׁאֵין לָהֶם הֶפְסֵק.
שני לוחות הברית
וזהו הסדר שכתבו תלמידי האר"י ז"ל, והוא בספר הכוונות. בקומו קודם חצות לילה שהוא שעה כביכול במסתרים תבכה נפשו, יקום ויעורר משנתו, ירחץ ידיו ופניו וישב לפני המזוזה לארץ, ולא יהיה אפילו נר אחד אלא באפילה, ויכסה ראשו כמו אבל וחפוי ראש. ויתחיל לומר על נהרות בבל, ויכוין על חורבן הבית. מזמור לאסף, יכוון על הריגת הצדיקים. זכור י"י הערלה במקום המילה, ויכוין י"י מה היה לנו ראשי תיבות מילה. ויאמר נפלה עטרת ראשינו, ויכוין נפלה נפל ה', נפלה עטרת ראשינו ראשי תיבות נער, שהוא מטטרון שנקרא נער. על זה היה דוה לבנו, אותיות דוה הם אותיות הו"ד שנהפך ונעשה דוה. כל היום דוה, על אלה, מי הם אלה, ו' קצוות. ויאמר קינה על היכלי וכו', ואחר כך פסוקי דישעיה, הבט משמים וראה כו', כי אתה אבינו עד נדרשתי וכו'. ואח"כ פסוקי דנחמה, על חומותיך עד עברו בשערים וכו', אלהים אל דמי לך. אתה תקום תרחם ציון כי רצו עבדיך. בונה ירושלים י"י. כאיל תערוג. שפטני אלהים. לי"י הארץ. יענך י"י ביום צרה כו'. אלהים יחננו. אודה י"י בכל לבב. ויכוין כל"ך סע"פה יאפו"צה שהם מנצפ"ך ידו"ד אהי"ה:
שני לוחות הברית
קשה הרבה דברים דלא קחשיב. ועיין מאמר ארוך ברבתי פרשת תרומה (לג, ד) דבר אחר, ויקחו לי תרומה, ר' ברכיה פתח (דהי"א כט, יא) לך ה' הגדולה והגבורה כי כל בשמים ובארץ, אתה מוצא כל מה שברא הקב"ה למעלן ברא למטן, למעלן זבול וערפל שנאמר (ישעיה סג, טו) וראה מזבול קדשך. ערפל, (שמות כ, יח) ומשה נגש אל הערפל, וכתיב (איוב כב, יג) הבעד ערפל ישפוט. למטן (מל"א ח, יב) אז אמר שלמה ה' אמר לשכון בערפל, וכתיב (שם יג) בנה בניתי בית זבול לך. למעלן (ישעיה ו, ב) שרפים עומדים ממעל לו, למטן (שמות כו, טו) עצי שטים עומדים. למעלן כרובים שנאמר (ש"א ד, ד) יושב הכרובים, למטן (שמות לז, ט) ויהיו הכרובים. למעלן (יחזקאל א, כ) והאופנים ינשאו לעומתם, למטן (מל"א ז, לג) ומעשה האופנים כמעשה אופן המרכבה, וכן (יחזקאל א, טו) הנה אופן אחד בארץ. למעלן (חבקוק ב, כ) ידו"ד בהיכל קדשו, למטן (ש"א א, ט) היכל ה'. למעלן (תהלים סח, יג) מלאכי צבאות ידודון, למטן (שמות יב, מא) יצאו כל צבאות ה'. למעלן (בראשית א, ו) יהי רקיע בתוך המים וגו', למטן (שמות כו, לג) והבדילה הפרוכת לכם. למעלן (ירמיה ג, יז) כסא ה', למטן (שם יז, יב) כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו. למעלן (איוב כה, ג) היש מספר לגדודיו, למטן (ש"ב ד, ב) ושני אנשים שרי גדודים. למעלן (בראשית טו, ה) וספור הכוכבים, למטן (דברים א, י) והנכם היום ככוכבי השמים לרוב. למעלן (עי' דניאל יב, ו) והנה האיש לבוש הבדים, למטן (ויקרא טז, ד) כתנת בד קודש. למעלן (תהלים לד, ח) חונה מלאך ה', ולמטן (מלאכי ב, ז) כי מלאך ה' צבאות הוא. למעלן (ישעיה ו, ו) במלקחים לקח מעל המזבח, ולמטן (שמות כ, כא) מזבח אדמה תעשה לי. למעלן (ישעיה מ, כב) וימתחם כאהל לשבת, למטן (במדבר כד, ה) מה טובו אוהליך יעקב. למעלן (תהלים קד, ב) נוטה שמים כיריעה, ולמטן (שמות כו, א) עשר יריעות. למעלן (דניאל ב, כב) ונהורא עמיה שרא. למטן (שמות כז, כ) שמן זית זך כתית למאור: