מוסר על מיכה ב:יג

ויתא ראשי עם צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל (דברים לג, כא). שמעתי פירושו, שמשבח את גד בחסידות שעשה לפנים משורת הדין. כי מצד הדין לא היו מחוייבים לילך החלוץ בראש, רק ילכו למלחמה בשוה עם ישראל כמו שאמר משה רבינו ע"ה (במדבר לב, ו) האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה, והיה די להם מצד המשפט לילך עם ישראל, וזהו ומשפטיו עם ישראל כך היה קו המשפט לילך עם ישראל. אבל גד הוסיפו ועשו בדרך צדקה שהיו הולכים בראש, ובזה עשו הצדקה מעין הצדקה שיעשה ה' כמו שכתוב (מיכה ב, יג) וה' בראשם, זהו שכתוב (דברים לג, כא) צדקת ה' עשה:

ועל זה פירשו הפסוק הנאמר בגד (דברים לג, כא) צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל. כלומר מצד המשפט והדין לא היו מחוייבים רק לילך עם ישראל, אבל הם הוסיפו ועשו הצדקה של ה' כמו שכתוב (מיכה ב, יג) וה' בראשם, כן והחלוץ יצא בראש (עי' יהושע ו, יג), וקיימו היוצא מפיהם. ומדה עליונה מדה זו, וככה יתנהג האדם בין בענייני נפשות בין בדבר שבממון, ככל היוצא מפיו יעשה הן צדק ולאו צדק:

ורמז נפלא, כי ראשי תיבות י' ספירות, כתר חכמה בינה גדולה גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות, כח"ב גג"ת נהי"מ עולים כמנין ישראל, זהו ענין (מיכה ב, יג) וה' בראשם. גם ראש"ם בגימטריא ישראל: