אַֽל־תִּשְׂמְחִ֤י אֹיַ֙בְתִּי֙ לִ֔י כִּ֥י נָפַ֖לְתִּי קָ֑מְתִּי כִּֽי־אֵשֵׁ֣ב בַּחֹ֔שֶׁךְ יְהוָ֖ה א֥וֹר לִֽי׃ (ס)
שערי תשובה
וְיֵשׁ עַל הַבּוֹטֵחַ בַּשֵּׁם לְהוֹחִיל בִּמְעוּף צוּקָתוֹ כִּי יִהְיֶה הַחֹשֶׁךְ סִבַּת הָאוֹרָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז':ח') אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אִלְמָלֵא נָפַלְתִּי לֹא קַמְתִּי אִלְמָלֵא יָשַׁבְתִּי בַּחֹשֶׁךְ לֹא הָיָה אוֹר לִי. וְכָל אִישׁ וְאִישׁ בְּיוֹם צַר לוֹ יִתֵּן לִבּוֹ לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת עִם הַתְּשׁוּבָה וְהַתְּפִלָּה. כְּמוֹ שֶׁהַצִּבּוּר חַיָּבִים לָצוּם וּלְהִתְעַנּוֹת בְּעֵת צָרָתָם כַּאֲשֶׁר תִּקְּנוּ חֲזַ"ל וְזֶה צוֹם נִבְחָר וְיוֹם רָצוֹן. וְכַאֲשֶׁר יָבֹא מוּסַר הש"י עַל הָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא זַךְ וְיָשָׁר יִהְיֶה לְנִסָּיוֹן וּלְהַגְדִּיל שְׂכָרוֹ לָעוֹלָם הַבָּא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח':ט"ז) לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵטִיבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פִּשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו בְּעֵת צָרָתוֹ וְחִפֵּשׂ וְחָקַר וְלֹא מָצָא חֵטְא בְּיָדוֹ הֵן הֵן יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה.
שני לוחות הברית
שנינו (כתובות ב, א) בתולה נשאת ליום רביעי, ואמרינן טעמא שמא יהיה לו טענת בתולים וישכים לבית דין. ובמדרשו של רשב"י ע"ה הקשו יום חסרונה של בתולת ישראל, כי ביום רביעי נתמעט הירח, לא היה ראוי שבו יהיה שלימות לבתולה אחרת. והשיבו כי נתקנו נישואי בתולה ברביעי להראות קיום ומעלה בבתולת ישראל, כי אף אם נתמעטה ביום ההוא, הנה יש לה נחת רוח למטה בנשואי בתולה, ובת קול אומר אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי וגו' (מיכה ז, ח), ולטעם זה בתולה נישאת ליום רביעי. וצריך לתקן חופה מכלים יקרים לכבוד הכלה הנזכרת בשיר השירים, שהיא מזדמנת בשמחת הכלה של מטה שהיא דוגמתה, והחופה ההיא דוגמת החופה העליונה שהכלה שרויה בתוכה, והיא כלילת יופי מכמה גוונים יקרים, כי הכלה העליונה והתחתונה עומדת בדוגמא אחת, זאת מתברכת מז' ברכות סוד שבעה נהרות מריקים עליה השמן הטוב, וזאת מתברכת בשבעה ברכות דוגמת השבעה העליונים:
שני לוחות הברית
ולהבין הענין על בוריו, הנני מודיע כי הם ג' עניינים. ראשית דבר, האור האמיתי הוא יתברך (מיכה ז, ח) ה' אור לי, (ישעיה ס, א) קומי אורי כי בא אורך וכבוד יי עליך זרח, והוא בג' עניינים כמו שאפרש. ומתחילה אקדים, אמר הפסוק (בראשית א, ג) יהי אור ויהי אור. עוד מצינו ג' אותיות מהשם ביחד, (קהלת יא, ג) מקום שיפול העץ שם יהו והם אותיות ידו"ד, כי ה"ה אחרונה כפולה. והנה אור הגנוז בגנזי הגנוזות הם אותיות יה"י במקום יה"ו, כי אז השם יהי"ה במקום ידו"ד, וזהו רמז יה"י אור, ונגנז ונעשה ויה"י, דהיינו וי"ה הם אותיות יה"ו, יה"י נעשה יה"ו. וכשתסלק ו' מן ויהי, אזי יחזור להיות יה"י, דהיינו לאחר ו' אלפים שנה אזי יחזור להיות אור. וזה שאמרו רז"ל (ב"ר ג, ב) ויהי אור שכבר היה, וזהו סוד יהי אור, ויהי אור: