מוסר על מלכים א ג:ה

ר' חנינא הגדול אומר, למה הדבר דומה, למלך שהיו לו אוהבין, בקשו לראות פני המלך, שלח ואמ' לראשון, הבא לי עטרה של זהב ואני נראה לך, לשני אמ' הבה לי עטרה של ורד ואני נראה לך. כך אברהם אבינו ע"ה, אמ' לו הב"ה, מול את עצמך ואני נראה לך, כיון שמל וירא אליו ה' באלני ממרא. יעקב רמז לו הב"ה, שלם נדריך ואני נראה לך, שנא' (בראשית לה, א) ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשיו אחיך, ונגלה לו, דכתי' (בראשית לה, ז) כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו, וכתי' (בראשית לה, ט) וירא אלהים אל יעקב עוד בבואו מפדן ארם ויברך אותו. אבותינו במצרים אמ' להם הב"ה, עשו לי משכן והקריבו לי קרבנות ואני נגלה לכם. מיד עמדו ועשו את הכל ואחר כך הקריבו קרבניהם, שנא' (ויקרא ט, א) ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל, וכתי' (ויקרא ט, ב) ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה, וכתי' (ויקרא ט, ד) ושור ואיל לשלמים לזבוח לפני ה' ומנחה בלולה בשמן כי היום ה' נראה אליכם, וכתיב (ויקרא ט, כג) וירא כבוד ה' אל כל העם. אף שלמה הקריב אלף קרבנות עד שנגלה לו הב"ה, שנא' (מלכים א ג, ד) וילך המלך גבעונה היא הבמה הגדולה, מיד נגלה אליו הב"ה, שנא' (מלכים א ג, ה) בגבעון נראה ה' אל שלמה. אבל בדורינו שאנו עניים ואין לנו בית המקדש להקריב קרבנות אמ' הב"ה עשו ציצית ואני נראה לכם, שנא' (תהלים סא, ה) אחסה בסתר כנפיך סלה. הא למדנו שבזכות הציצית הצדיקים נהנין מזיו השכינה, שנא' (תהלים סא, ה) אגורה באהלך עולמים ואחסה בסתר כנפיך סלה, ר"ל בזכות כנפי ציצית.

אברהם אבינו ע"ה השפיל את עצמו ונתן לו הב"ה גדולה, והוא למי שאמ' הב"ה תחלה שאל. ר' יונתן אומר. שלשה הן שאמ' להם הב"ה שאל. ר' אחא אומר, ארבעה הן, אברהם, שלמה, אחז, מלך המשיח. אברהם מנין, דכתיב (מלכים א יג, ח) ויאמר ה' אלהים מה תתן לי, לא היה אומר מה תתן לי, אלא שאמ' לו שאל. שלמה מנין, דכתיב (מלכים א ג, ה) בגבעון נראה ה' אל שלמה, ויאמר לו שאל מה אתן לך. אחז מנין, דכתי’ (ישעיהו ז, יג) ויוסף ה' דבר אל אחז לאמר, שאל לך אות מעם ה' אלהיך. מלך המשיח מנין, דכתיב (תהלים ב, ח) שאל ממני ואתנה גויים נחלתך ואחוזתך אפסי ארץ. ר' לוי אומר, הראה הב"ה לאברהם אבינו ע"ה כוכבים ומזלות וכל זויות שברקיע, שנא’ (בראשית טו, ה) ויוצא אותו החוצה, וכי מחוץ לעולם הוציאו, אלא שהראהו חדרי שמים שנקראו חוצות, שנא’ (משלי ח, כו) עד לא עשה ארץ וחוצות. ר' יהודה בר אלעאי אומר, חמשה דברים הראה הב"ה לאברהם אבינו ע"ה, ואלו הן. [א] הראהו קריעת ים סוף, שנא’ (בראשית טו, יז) אשר עבר בין הגזרים האלה, וכן הוא אומר לגוזר ים סוף לגזרים. ב' הראהו מתן תורה, שנא’ (בראשית טו, יז) והנה תנור עשן ולפיד אש, וכן הוא במתן תורה, וכל העם רואים את הלפידים ואת קול השופר. ג' הראוה בית המקדש בנוי וסדר הקרבנות, שנא’ (בראשית טו, ט) ויאמר אליו קחה לי עגלה משולשת. והראהו ארבע מלכיות, שנא’ (בראשית טו, יב) והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו, אלו ארבע מלכיות. ר' חנן אומר, תחיית המתים הראה לו, שנא’ (בראשית טו, י) ויקח לו את כל אלה ויבתר אותם בתוך וגו', וכתי’ (בראשית טו, יא) וירד העיט על הפגרים, נטל את האיברים ונתן אותן זה בצד זה, וכיון שירד הצפור עליהן חייו, שנאמר (בראשית טו, יא) וישב אותם אברם, ואין וישב אלא שהפריחה אותן הרוח, שנאמר (תהלים קג, טז) כי רוח נשבה בו.