מוסר על מלכים א ז:א

והזוהר (ח"ג קצג, ב) כתב בזה וזה לשונו, ההוא רשע דבלעם שבוחי משבח גרמא בכלא ועבד גניבו דדעתא קא גניב ואסתלק במלוי במלין זעירין הוה עביד רברבן מה דאמר על אינון מלין מסאבין הוה אמר, וקשוט אמר. אבל ההוא רשע הוה אמר ומשבח גרמי' באורח סתים, ואסתלק במלוי דכל מאן דהוה שמע חשיב דאסתלק על כל נביאי עלמא, דכתיב (במדבר כד, טז) שומע אמרי אל ויודע דעת עליון. מאן גבר בעלמא דהוה שמע מפומיה מלין אלין דלא חשיב דלית בעלמא נביא מהימנא כגוניה. וקשוטא הוה, והכי הוה. נאם שומע, הכי הוה. ויודע דעת עליון, הכי הוה. וההוא רשע הוה אמר על דרגין דאתדבק שומע אמרי אל מלה דאיהו בסליקא עלא', והכי אמר שומע אמרי אל, האל לא כתיב, דהא האל תמים דרכו, אבל סתם אל, אל אחר איהו, כי לא תשתחוה לאל אחר (שמות לד, יד). שומע אמרי אל. מלה זעירא איהי, ודמי למאן דלא ידע דאיהו רב ועלאה. ויודע דעת עליון, על כל דרגין דמסאבו אינון דמנהגי ארבא דימא וסערא ארבעין חסר חד אינון. וההוא רב החובל דכלהו מתנהגי על ידוי, איהו עליון על כלהו, בדא הוה מתדבק ההוא רשע ואמר דהוה ידע דעת עליון דרגא דאיהו עליון על כלהו מנהגי ארבא. מאן שמע הכי דלא בדעתוי ויימא דלא הוה כגוניה בעלמא, אלא ההוא רשע משבח גרמיה בארח סתים, ואמר מלי קשוט וגניב דעתא דבני עלמא. אשר מחזה שדי יחזה, מאן דשמע דא חשיב דהוה חמי מה דלא חמי אחרא בעלמא, מחזה שדי דא ענפא חדא מאינון ענפין דהוו נפקין משדי^הגה"המחזה שדי אינו שדי, והנביאים הראשונים נאמר בהם (שמות ו, ג) וארא אל אברהם ואל יצחק וגו' באל שדי, והוא יחזה כמראה של שדי. והנה הוא שתי מדרגות למטה מהם, כי אל שדי הוא היסוד והעטרה, שהיא הדיבור השלם כלול מדין ורחמים. ושדי העטרה לבדה. והוא התנבא ממנה בדיבור כלול עם מה שתחתיה, ונקרא מחזה שדי. והוא שקראוה חכמי הקבלה בין השמשות, שהוא בין שימושא רבה ושימושא זוטא:, ואתענשו לעילא ואקרון מחזה כד"א (מל"א ז, א) ומול מחזה אל מחזה, ענפין דנפקין מתמן, ומאן ההוא מחזה עז"א ועזא"ל דאינון נופל וגלוי עינים ואיהו מחזה שדי דהוה חמא נופל וגלוי עינים, עד כאן: