וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הָאֶחָ֖ד בְּבֵֽית־אֵ֑ל וְאֶת־הָאֶחָ֖ד נָתַ֥ן בְּדָֽן׃
שני לוחות הברית
נראה לתרץ על דרך מה שכתב הזוהר פרשת ויחי (ח"א רמד, ב) וזה לשונו, פתח רבי יוסי ואמר, יהי דן נחש עלי דרך, אימתי הוה דן נחש, ביומי דירבעם דכתיב (מל"א יב, כט) ואת האחד נתן בדן, על מה אתיהב תמן עלי דרך, על ההוא אורחא דיתמנע ההוא דרך לירושלים ולא יסלקון תמן, ודא הוה לון נחש לישראל עלי דרך. עלי דרך ודאי כד"א ויועץ המלך וגו'. שפיפון עלי ארח, דעקיץ לון לישראל וכלא לא הוה, אלא עלי דרך ועלי אורחא לאתמנעא מישראל דלא יסלקון לירושלים למיחג חגייהו ולקרבא קרבנין ועלוון למפלח תמן. תא חזי, בשעתא דמטו ברכאן לידא דמשה לברכא לכלהו שבטיא, חמא לדן דהיה קטיר בחויא, אהדר קטיר ליה באריה, הדא הוא דכתיב ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן, מאי טעמא, בגין דאיהו שרותא וסופא דארבע דגלין קטיר ביהודה דאיהו מלכא כד"א גור אריה יהודה, והוא שרותא דדגלין, דן כתיב דן גור אריה וגו', למהוי שרותא וסופא קטיר בחד אתר, עד כאן לשונו: