מוסר על מלכים ב ג:ז

סדר הוידוי, זה לשון אבא מורי זלה"ה בעמק ברכה דף ק"ד, וסדר הוידוי חטאנו עוינו פשענו, והחטאים הם השגגות והפשעים הם המורדים מלשון (מל"ב ג, ז) מלך מואב פשע בי. האלוף המרומם בפי כל מהורר"ף סג"ל יצ"ו מק"ק קראקא העיד על גיסו מהר"מ איסרל"ן ז"ל שהיה נוהג בוידוי יום כפור לומר בזה הסדר כפרה לחטאים. ומחילה לעונות. וסליחה לפשעים שחטא הוא השוגג מתפללים שימחקם לגמרי כאלו לא היו מעולם. וזה ל' כפרה כמו (בראשית לב, כא) אכפרה פניו וגו'. ומחילה לעון כי שם נשאר שום רושם. וסליחה שהיא אריכות אף לפושעים הם המורדים כי עליהם יום הכפורים תולה, חזי מאן גברא רבא קא מסהיד עליה דגברא רבא ז"ל וטעמו כצפיחית בדבש, עד כאן לשונו:

וְסֵדֶר הַוִּדּוּי. חָטָאנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. וְהַחֵטְא כּוֹלֵל הַשְּׁגָגָה וְהַפְּשִׁיעָה. וְעִנְיַן הַפְּשִׁיעָה בִּלְשׁוֹן חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁאֵינוֹ נִזְהָר בְּעִנְיָן שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהִזָּהֵר. כַּאֲשֶׁר הִקְדַּמְנוּ. וְהָעֲוֹנֹת הֵם הַזְּדוֹנוֹת. וְהַפְּשָׁעִים הֵם הַמְּרָדִים. מִלְּשׁוֹן (מלכים ב ג':ז') מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סוֹלֵחַ כְּגֹדֶל חַסְדּוֹ גַּם לַמּוֹרְדִים בּוֹ. כִּי יָשׁוּבוּ אֵלָיו בְּכָל לִבָּם. וְנֶאֱמַר (דניאל ט':ט') לַה' אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ. וְנֶאֱמַר (תהילים כ"ה:י"א) לְמַעַן שִׁמְךָ ה' וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא. וְנֶאֱמַר (תהילים ס"ה:ד') דִּבְרֵי עֲוֹנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם.

ופשע מדה י"א, והיא המרד שעושה החטא להכעיס, וכן הוא אומר (מל"ב ג, ז) מלך מואב פשע בי: