מוסר על מלכים ב ג:יד

הַחֵלֶק הָרְבִיעִי – הַמִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע. וְלֹא דַּיּוֹ אֲשֶׁר לֹא יוֹכִיחֵהוּ בְּשֵׁבֶט פִּיו וְהַרְחֵק יַרְחִיקֵהוּ. אֲבָל כְּמוֹ חָבֵר יַקְרִיבֵהוּ. וְנֶאֱמַר (דברי הימים ב כ':ל"ז) בְּהִתְחַבֶּרְךָ וְגוֹ' פָּרַץ ה' אֶת מַעֲשֶׂיךָ. וְהַצַּדִּיקִים מָאוֹס יִמְאָסוּהוּ אֶת הָרָשָׁע. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ט"ו:ד') נִבְזֶה בְעֵינָיו נִמְאָס וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא צב:) לֹא לְחִנָּם הָלַךְ זַרְזִיר אֵצֶל עוֹרֵב אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִינוֹ. וְאָמְרוּ (בן סירא י״ג:י״ד) כָּל עוֹף לְמִינוֹ יִשְׁכֹּן וּבֶן אָדָם לַדּוֹמֶה לוֹ. וְאָמְרוּ (מגילה כח.) אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בִּדְמוּת אָדָם רַע. שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ג':י"ד) לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲנִי נֹשֵׂא אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם אֶרְאֶךָּ. וְאָמְרוּ כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בִּדְמוּת אָדָם רָשָׁע עֵינָיו כֵּהוֹת לְעֵת זִקְנָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ"ז:א') וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת מִפְּנֵי שֶׁהִסְתַּכֵּל בִּדְמוּת עֵשָׂו, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה מַכִּיר מַעְבָּדָיו כִּי הָיָה עֵשָׂו מַסְתִּיר מַעֲשָׂיו כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם. וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ לְהוֹדִיעֲךָ בַּאֵר הֵיטֵב כִּי רַבּוּ דַּרְכֵי מָוֶת הַנִּמְצָאִים אֶל הַמִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע.

וְהַצַּדִּיקִים מוֹאֲסִים הָרְשָׁעִים. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא צב ב): לֹא לְחִנָּם הָלַךְ הַזַּרְזִיר אֵצֶל הָעוֹרֵב, אֶלָּא שֶׁהוּא מִינוֹ; וְכֵן אָדָם הַמִּתְחַבֵּר לְרֵעֵהוּ הַדּוֹמֶה לוֹ. וְאָמְרוּ (מגילה כח א): אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּצֶלֶם דְּמוּת אָדָם רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ג יד): ״לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲנִי נֹשֵׂא, אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם אֶרְאֶךָּ״. וְכָל הַמִּסְתַּכֵּל בִּדְמוּת אָדָם רָשָׁע – עֵינָיו כֵּהוֹת לְעֵת זִקְנָתוֹ, כְּיִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּהוּ עֵינָיו מִפְּנֵי שֶׁהִסְתַּכֵּל בְּעֵשָׂו, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה מַכִּירוֹ בְּמַעֲשָׂיו.