מוסר על מלכים ב ד:ב

וַיֹּ֨אמֶר אֵלֶ֤יהָ אֱלִישָׁע֙ מָ֣ה אֶֽעֱשֶׂה־לָּ֔ךְ הַגִּ֣ידִי לִ֔י מַה־יֶּשׁ־לכי [לָ֖ךְ] בַּבָּ֑יִת וַתֹּ֗אמֶר אֵ֣ין לְשִׁפְחָתְךָ֥ כֹל֙ בַּבַּ֔יִת כִּ֖י אִם־אָס֥וּךְ שָֽׁמֶן׃

קב הישר

דַּע, כִּי הַזֹּהַר הִזְהִיר לְכָל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יִרְצוּ לֵילֵךְ לַדֶּרֶךְ אוֹ לֵילֵךְ לְהַשְּׂרָרָה, לְהִשְׁתַּדֵּל אֵיזֶה דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לוֹ. אִם יִפְגַּע בְּצֵאתוֹ מִבֵּיתוֹ כְּלִי רֵיקָם, אֲזַי לֹא יֵלֵךְ בְּאוֹתוֹ יוֹם לַדֶּרֶךְ וְלֹא לִשְׂרָרָה. וְהֵבִיא הַזֹּהַר רְאָיָה מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, שֶׁאָמַר לַשּׁוּנַמִּית: הֲיֵשׁ לָךְ מָה בַּבַּיִת? וַתֹּאמֶר: אָסוּךְ שֶׁמֶן. אָמַר הַנָּבִיא: הָא בְּוַדַּאי יָחוּל עָלַיךְ בְּרָכָה, מִמַּה דִּכְתִיב: כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב שֶׁיּוֹרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן, כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה. מַה שֶּׁאֵין כֵּן עַל כְּלִי רֵיקָם — תַּמָּן לֵית בִּרְכְּתָא וְכוּ'. וְלָכֵן צְרִיכִים גַּם כֵּן לְהָסִיר כֵּלִים רֵיקִים מֵהַשֻּׁלְחָן בִּשְׁעַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וְדַי בְּאַזְהָרָה זוֹ.
שאל רבBookmarkShareCopy