וַֽיִּתְּצ֔וּ אֵ֖ת מַצְּבַ֣ת הַבָּ֑עַל וַֽיִּתְּצוּ֙ אֶת־בֵּ֣ית הַבַּ֔עַל וַיְשִׂמֻ֥הוּ למחראות [לְמֽוֹצָא֖וֹת] עַד־הַיּֽוֹם׃
שמירת הלשון
וְאַף שֶׁטּוֹבָה גְּדוֹלָה עָשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁאַחְאָב עָבַד אֶת הַבַּעַל וְהָעֲגָלִים, וְיֵהוּא הִשְׁמִיד אֶת הַבַּעַל מִיִּשְׂרָאֵל וַיְשִׂימֵם לְמחראות (וקרי למוצאות), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּקְּרָא (מלכים ב' י' כ"ז), וְגַם בַּמֶּה שֶּׁהָרַג אֶת בֵּית אַחְאָב, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה', וְנִתְּנָה לוֹ עֲבוּר זֶה מְלוּכָה עַד אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּקְּרָא. וַעֲבוֹדַת הָעֲגָלִים, שֶׁעָבַד יֵהוּא אַחַר כָּךְ, בִּשְׁגָגָה הָיָה (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסַנְהֶדְרִין (בדף ק"ב.): יֵהוּא צַדִּיקָא רַבָּא הֲוָה וְכוּ' (צַדִּיק גָּדוֹל הָיָה), אַף שֶׁחוֹתָמוֹ שֶׁל אַחִיָּה הַשִּׁלוֹנִי רָאָה וְטָעָה, וְאַף עַל פִּי כֵן כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁאַר עֲדַיִן אֶצְלוֹ מֵהֶעָוֹן שֶׁל אַחְאָב, נֶעֱנַשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּתְחִלַּת הוֹשֵׁעַ (א' ד'): "וּפָקַדְתִּי אֶת דְּמֵי יִזְרְעֶאל (פֵּרוּשׁ: שֶׁל בֵּית אַחְאָב, שֶׁהָרַג בְּיִזְרְעֶאל) עַל בֵּית יֵהוּא".