מוסר על משלי א:לג

לְעִנְיַן הַקְּלָלוֹת נֶאֱמַר (דברים כח טו): ״וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו״; וּכְתִיב (דברים יא כז-כח): ״אֶת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם... וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם...״. וְכָל הַ״שְּׁמִיעוֹת״ הַלָּלוּ אֵין פֵּרוּשָׁן שְׁמִיעַת הָאֹזֶן בִּלְבַד, אַךְ רָצָה לוֹמַר שֶׁיִּתְרַצּוּ לַעֲשׂוֹת. וְכֵן מָצִינוּ בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתְרַצָּה אֶל אִמּוֹ וְשָׁמַע לַעֲצָתָהּ לְעִנְיַן הַבְּרָכוֹת, וְנִתְרַצָּה לִשְׁמֹעַ אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ וְלָקַח אִשָּׁה עַל פִּיהֶם – לָכֵן זָכָה וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים. וּכְתִיב (משלי א לג): ״וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח, וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה״.