מוסר על משלי ו:יט

שנאת חנם הוא חולי קשה ראש לכל עבירות שבתורה תביא את האדם השונא את חבירו שידבר עליו כזבים מה שלא היה ולא נברא, והרגיל לדבר כזבים הוא מן הכתות שאינן מקבלות פני שכינה שנא' (תהילים ק״א:ז׳) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, ומן הכזבים תביאנו להעליל עליו ולהעיד עדות שקר, וכן אמר שלמה ע"ה (משלי כ״א:כ״ח) עד כזבים יאבד. ואמר (שם ו) ויפיח כזבים עד שקר, מתוך השנאה ידאג על הצלחת חבירו ויעלוז ברעתו:

הַחֵלֶק הָרְבִיעִי – הַמְּשַׁקֵּר בְּסִפּוּר הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַע וּמַחְלִיף קְצָתָם בְּמִתְכַּוֵּן, וְאֵין לוֹ תּוֹעֶלֶת בִּשְׁקָרָיו וְלֹא הֶפְסֵד לְזוּלָתוֹ. אֲבָל כִּי מִשְׁפָּטוֹ מֵאַהֲבָתוֹ שֶׁקֶר מִדַּבֵּר צֶדֶק סֶלָה. וּפְעָמִים שֶׁהוּא בּוֹדֶה מִלִּבּוֹ סִפּוּר הַדְּבָרִים כֻּלּוֹ. וְהָאִישׁ הַזֶּה יֵקַל עָנְשׁוֹ מִצַּד אֶחָד. עַל כִּי אֵין הֶפְסֵד לְאִישׁ בִּשְׁקָרָיו וּפַחֲזוּתוֹ אֲבָל גָּדוֹל מְאֹד עָנְשׁוֹ בְּעֹז פָּנָיו וְאַהֲבַת הַשֶּׁקֶר. וְיִכְבַּד עֲוֹנוֹ כִּי יֹאהֲבֵהוּ לִבְלִי תּוֹעֶלֶת. וְאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי ו':י"ט) יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר. פֵּרוּשׁוֹ – אִם תִּרְאֶה אָדָם אֲשֶׁר יָפִיחַ כְּזָבִים בְּשִׂיחָתוֹ וְסִפּוּר דְּבָרָיו. תֵּדַע כִּי תְּבִיאֵהוּ הַמִּדָּה הַזֹּאת לְהָעִיד שֶׁקֶר בְּאָחִיו וְלַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה אַחֲרֵי אַהֲבָתוֹ הַשֶּׁקֶר. וְזֶה הַחֵלֶק הִתִּירוּהוּ לְקַיֵּם מִצְוֹת וּדְרִישַׁת טוֹבָה וְשָׁלוֹם. וְאָמְרוּ כִּי מֻתָּר לְשַׁבֵּחַ הַכַּלָּה לִפְנֵי הֶחָתָן וְלֵאמֹר שֶׁהִיא נָאָה וַחֲסוּדָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ כֵן. וְאָמְרוּ מֻתָּר לְשַׁנּוֹת בְּדִבְרֵי שָׁלוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית נ':ט"ז-י"ז) אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא וְגוֹ'. וְיֵשׁ אֲנָשִׁים יַחֲלִיפוּ מִקְצָת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמְעוּ בִּבְלִי דַּעַת. כִּי לֹא יָשִׁיתוּ לִבָּם לְחָקְרוֹ בְּעֵת שָׁמְעָם. גַּם מִדָּה זֹאת רָעָה. וְאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי כ"א:כ"ח) וְאִישׁ שׁוֹמֵעַ לָנֶצַח יְדַבֵּר. פֵּרוּשׁ – אִישׁ נוֹתֵן לֵב לִשְׁמֹעַ וּלְהַאֲזִין עַד תְּכוּנַת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יְדַבְּרוּ בְּאָזְנָיו לְמַעַן יְסַפֵּר אוֹתָם עַל נָכוֹן. וְלֹא יִמָּצֵא בְּפִיו לְשׁוֹן תַּרְמִית לָנֶצַח יְדַבֵּר. כִּי יֹאהֲבוּ בְּנֵי אָדָם לִשְׁמֹעַ דְּבָרָיו. וְלֹא יֹאמְרוּ לוֹ לְעוֹלָם לָמָּה תְּדַבֵּר עוֹד דְּבָרֶיךָ.

וְהַמְּסַכְסֵךְ אַחִים וְאוֹהֲבִים וּמֵבִיא שִׂנְאָה בֵּינֵיהֶם קָשֶׁה מִכָּל חֶלְקֵי לָשׁוֹן הָרַע. שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ו':י"ט) וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ כִּי הַשְּׁבִיעִית קָשָׁה מִכֻּלָּן כַּאֲשֶׁר הִקְדַּמְנוּ לְךָ בְּשַׁעֲרֵי יִרְאַת חֵטְא.