מוסר על משלי טז:ה

בַּעֲלֵי הַגַּאֲוָה הֵם מְתֹעָבִים בְּעֵינֵי הַשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז ה): ״תּוֹעֲבַת יְיָ כָּל גְּבַהּ לֵב״. וְהוּא נִמְסָר בְּיַד יִצְרוֹ, כִּי אֵין עֵזֶר הַשֵּׁם עִמּוֹ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הוּא תּוֹעֲבַת הַשֵּׁם. וַאֲפִלּוּ לֹא נִתְגָּאָה עַל שׁוּם אָדָם, לֹא בְּדִבּוּר וְלֹא בְּמַעֲשֶׂה, אַךְ בְּלִבּוֹ לְבַד הוּא מִתְגָּאֶה – נִקְרָא ״תּוֹעֵבָה״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תּוֹעֲבַת יְיָ כָּל גְּבַהּ לֵב״ – אֲפִלּוּ אֵין לוֹ גַּבְהוּת אֶלָּא בַּלֵּב נִקְרָא ״תּוֹעֵבָה״.

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ – כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים; כְּתִיב הָכָא (משלי טז ה): ״תּוֹעֲבַת יְיָ כָּל גְּבַהּ לֵב״, וּכְתִיב הָתָם (דברים ז כו): ״לֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כְּאִלּוּ בָּא עַל עֲרָיוֹת, דִּכְתִיב (ויקרא יח כז): ״כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ...״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כְּאִלּוּ בָּנָה בָּמָה (סוטה ד ב). וְאָמְרוּ: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ – מִתְמַעֵט, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כד כד): ״רוֹמּוּ מְעַט וְאֵינֶנּוּ״. וְרָאוּי לְגַדְּעוֹ כַּאֲשֵׁרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו י לג): ״וְרָמֵי הַקּוֹמָה גְּדוּעִים״. וְאֵין עֲפָרוֹ נִנְעָר, וְהַשְּׁכִינָה מְיַלֶּלֶת עָלָיו. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִים לָדוּר בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קא ה): ״גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב, אֹתוֹ לֹא אוּכָל״ (סוטה ה א).

וְהַגַּאֲוָה מְסַבֶּבֶת כַּמָּה עֲבֵרוֹת. וּמַגְבֶּרֶת יֵצֶר לֵב הָאָדָם עָלָיו. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח':י"ד) וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ. וְנֶאֱמַר (משלי כ"א:ד') רוּם עֵינַיִם וּרְחַב לֵב נִר רְשָׁעִים חַטָּאת. פֵּרוּשׁוֹ – הַגַּאֲוָה נִיר הָרְשָׁעִים. כִּי מִמֶּנָּה יִפְרוּ הַחֲטָאִים. כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ. וְנֶאֱמַר (תהילים י':ב') בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק עָנִי. וְנֶאֱמַר (תהילים ל"א:י"ט) הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה. וְנֶאֱמַר (יחזקאל ל"ב:כ"ד) אֲשֶׁר נָתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים. וּכְמוֹ שֶׁעוֹשִׂים בְּנֵי אָדָם נִיר בַּשָּׂדֶה כְּדֵי לִפְרוֹת בּוֹ הַזֶּרַע וְלֶאֱסוֹף רֹב תְּבוּאוֹת. כֵּן עוֹשִׂים הָרְשָׁעִים אֶת הַגַּאֲוָה נִיר בִּלְבָבָם וְזוֹרְעִים בּוֹ הַמַּחֲשָׁבוֹת הָרָעוֹת לְהוֹלִיד וּלְהַצְמִיחַ הָעֲבֵרוֹת שֶׁהֵם פְּרִי מַחְשְׁבוֹתָם וְעַל דֶּרֶךְ הַמָּשָׁל כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא וּפָרַח כָּרֹאשׁ מִשְׁפָּט וְגוֹ'. וּמָה שֶׁאָמַר חַטָּאת. פֵּרוּשׁוֹ – נִיר רְשָׁעִים נִיר חַטָּאת. וְכוֹלֵל חֲטָאִים רַבִּים כְּמוֹ (ירמיהו י"ז:א') חַטַּאת יְהוּדָה. אוֹ יִהְיֶה פֵּרוּשׁוֹ וְחַטָּאת. כְּמוֹ (חבקוק ג':י"א) שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ. וְהַטַּעַם מִלְּבַד כִּי הַגַּאֲוָה גּוֹרֶמֶת חֲטָאִים. הַמִּדָּה עַצְמָהּ חַטָּאת. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט"ז:ה') תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב. וּבַעַל גַּאֲוָה נִמְסָר בְּיַד יִצְרוֹ. כִּי אֵין עֵזֶר הַשֵּׁם עִמּוֹ. אַחֲרֵי אֲשֶׁר הוּא תּוֹעֲבַת הַשֵּׁם.