מוסר על משלי ט:ז

הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי – מִי שֶׁלּוֹעֵג תָּמִיד לִדְבָרִים וְלִפְעֻלּוֹת וְאֵין דַּעְתּוֹ לְהַבְזוֹת בַּעֲלֵיהֶן. אַךְ מַרְחִיק הַדְּבָרִים שֶׁאֵין לְהַרְחִיקָם וּמַרְחִיק תּוֹעֶלֶת הַפְּעֻלּוֹת שֶׁיֵּשׁ תִּקְוָה לְתוֹעֲלוֹתָן. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (משלי י"ג:י"ג) בָּז לְדָבָר יֵחָבֶל לוֹ. וְאָמְרוּ אַל תְּהִי בָּז לְכָל אָדָם וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם. וְהַלֵּץ הַזֶּה הֱבִיאָהוּ לְמִדָּתוֹ הָרָעָה הֱיוֹתוֹ חָכָם בְּעֵינָיו. וּפְעָמִים שֶׁהֵבִיאָה מִדָּה הַזֹּאת אֶת הָאָדָם לִידֵי מִינוּת לְהַלְעִיג עַל מִצְוֹת. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים קי"ט:נ"א) זֵדִים הֱלִיצֻנִי עַד מְאֹד מִתּוֹרָתְךָ לֹא נָטִיתִי. וְהַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי הַזֶּה הִיא הַכַּת שֶׁאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת תּוֹכַחַת. שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט':ח') אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ וְנֶאֱמַר (משלי ט':ז') יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן וְנֶאֱמַר (משלי י"ט:כ"ה) לֵץ תַּכֶּה וּפֶתִי יַעְרִם. וְהַגּוֹרֵם אֶל הַכַּת הַזֹּאת לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ מוּסָר. מִפְּנֵי שֶׁהַמִּדָּה הַמְּבִיאָה אֶל הַלֵּץ הַזֶּה הִיא מִדַּת הֱיוֹת הָאָדָם חָכָם בְּעֵינָיו. וְכָל כָּךְ מָשְׁלָה בּוֹ הַמִּדָּה הַזֹּאת עַד שֶׁיִּתְלוֹצֵץ לְדַעַת זוּלָתוֹ וְהִיא הַמִּדָּה שֶׁאֵין לָהּ תִּקְוָה שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ"ו:י"ב) רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ.

הַשְּׁלִישִׁי – יֵשׁ לוֹעֵג לִדְבָרִים וְאֵין דַּעְתּוֹ לְהַבְזוֹת בַּעֲלֵיהֶם, אַךְ מַרְחִיק פְּעֻלּוֹת שֶׁיֵּשׁ תִּקְוָה וְאַחֲרִית לִפְעֻלָּתָם. וְהַלֵּץ הַזֶּה הוּא חָכָם בְּעֵינָיו, וְכָל מַעֲשֶׂה שֶׁהוּא לֹא הִתְחִיל נִרְאֶה לוֹ שְׁטוּת וְלוֹעֵג עָלָיו. וּפְעָמִים תְּבִיאֵהוּ הַמִּדָּה הַזֹּאת לִידֵי מִינוּת לְהַלְעִיג עַל הַמִּצְווֹת, דִּכְתִיב (תהלים קיט נא): ״זֵדִים הֱלִיצֻנִי עַד מְאֹד, מִתּוֹרָתְךָ לֹא נָטִיתִי״. וְזֶה הַלּוֹעֵג אֵינוֹ מְקַבֵּל תּוֹכָחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט ח): ״אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ״; וְאוֹמֵר (שם פסוק ז): ״יוֹסֵר לֵץ – לוֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן״. וַעֲבוּר שֶׁהוּא חָכָם בְּעֵינָיו – מִתְלוֹצֵץ בִּפְעֻלַּת אָדָם אַחֵר. וְהִיא הַמִּדָּה שֶׁאֵין לָהּ תִּקְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כו יב): ״רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו – תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ״.