מִ֭רְמָה בְּלֶב־חֹ֣רְשֵׁי רָ֑ע וּֽלְיֹעֲצֵ֖י שָׁל֣וֹם שִׂמְחָֽה׃
שמירת הלשון
הִנֵּה חֲזַ"ל בֵּאֲרוּ לָנוּ, שֶׁבַּעַל לָשׁוֹן הָרָע הוּא אֶחָד מֵאַרְבַּע כִּתּוֹת, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין פְּנֵי שְׁכִינָה כִּדְאִיתָא (סוטה מ"ב:) אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: אַרְבַּע כִּתּוֹת אֵין מְקַבְּלִים פְּנֵי הַשְּׁכִינָה: כַּת חֲנֵפִים, כַּת שַׁקרָנִים, כַּת לֵיצָנִים, כַּת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע. כַּת לֵיצָנִים דִּכְתִיב וְכוּ' כַּת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, דִּכְתִיב (תהילים ה' ה'): "כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה, לֹא יְגֻרְךָ רָע", (שבת קמ"ט:) צַדִּיק אַתָּה ה', וְלֹא יָגוּר בִּמְגוּרְךָ רָע, וּפָרָשָׁה זוֹ אַיְרֵי (עוסקת) בְּעָוֹן שֶׁל בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע כִּדְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י שָׁם. וְגַם כִּי הַבַּעַל לָשׁוֹן הָרָע נִקְרָא בְּשֵׁם רַע, כִּדְאִיתָא בַּאֲגָדַת מִשְׁלֵי עַל פָּסוּק (משלי י"ב כ'): "מִרְמָה בְּלֶב חֹרְשֵׁי רָע", אָמַר רַב חָמָא בֶּן רַבִּי חֲנִינָא: כִּי מִי שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִמּוֹ וּמְדַבֵּר עָלָיו לָשׁוֹן הָרָע, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרְאוֹ רַע וְכוּ'. גַּם הוּא נִדּוֹן בַּגֵּיהִנֹּם בַּמָּדוֹר הַג' עֲבוּר זֶה הַחֵטְא, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ הַנֶּעְלָם עַל רוּת.
שמירת הלשון
וְנִמְצָא שֶׁמַּבִיא לִידֵי שָׁלוֹם, וּכְבָר יְדוּעָה גְּדֻלַּת הַשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּיִשְׂרָאֵל עֲוֹן עֲבוֹדָה זָרָה, אַךְ שֶׁשָּׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַשָׂטָן, שֶׁאַל יִגַּע בָּהֶן. וְהַמַּרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְסַפֵּר דְּבָרִים טוֹבִים עַל חֲבֵרוֹ, זוֹכֶה שֶׁיִּקרָאֵהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁמוֹ, שֶׁהוּא שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שופטים ו' כ"ד): "וַיִּקְרָא לוֹ ה' שָׁלוֹם". וּלְהֶפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם נִקְרָא בְּשֵׁם רָע, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: כָּל מִי שֶׁמְּדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִמּוֹ וּמְדַבֵּר עָלָיו לָשׁוֹן הָרָע, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ רָע, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י"ב כ'): "מִרְמָה בְּלֶב חֹרְשֵׁי רָע". וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִמּוֹ וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִמּוֹ [פֵּרוּשׁ: שֶׁלֹּא קִבֵּל מֵאִתּוֹ שׁוּם טוֹבָה] וּמְסַפֵּר עָלָיו דְּבָרִים טוֹבִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): "וּלְיֹעֲצֵי שָׁלוֹם שִׂמְחָה".
אורחות צדיקים
וּמֵאוֹתָן אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים דְּבָרִים יֵשׁ חֲמִשָּׁה מֵהֶם, הָעוֹשֶׂה אוֹתָן נִמְשָׁךְ אַחֲרֵיהֶן תָּמִיד, וְקָשִׁים הֵם לִפְרֹשׁ מֵהֶם. לְפִיכָךְ צָרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר בָּהֶם מְאוֹד שֶׁמָּא יִדְבַּק בָּהֶם, וְהֵם כֻּלָּם רָעוֹת עַד מְאוֹד. וְאֵלּוּ הֵן: רְכִילוּת; וְלָשׁוֹן הָרַע; וּבַעַל כַּעַס; וּבַעַל מַחֲשָׁבָה רָעָה; וְהַמִּתְחַבֵּר לְרָשָׁע, מִפְּנֵי שֶׁהוּא לוֹמֵד מִמַּעֲשָׂיו. כִּי כְּשֶׁהוּא תָּמִיד אֵצֶל הָרָשָׁע וְרוֹאֶה מַעֲשָׂיו – אָז הֵם רְשׁוּמִים בְּלִבּוֹ. וְהוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה: ״וְרוֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ״ (משלי יג כ).