מוסר על משלי יז:טז

וְהִנֵּה נַחְתּוֹם הָעִנְיָן הַזֶּה בְּמַאֲמָר נִכְבָּד אֲשֶׁר לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל זַ"ל. הָיָה הִלֵּל עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי מָה אֲנִי וְאִם לֹא עַכְשָׁו אֵימָתַי. בֵּאוּר הַדָּבָר. אִם הָאָדָם לֹא יְעוֹרֵר נַפְשׁוֹ מָה יוֹעִילוּהוּ הַמּוּסָרִים. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנָסִים בְּלִבּוֹ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ. יִשְׁכָּחֵם הַיֵּצֶר וְיַעֲבִירֵם מִלְּבָבוֹ כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ו':ד') וְחַסְדְּכֶם כַּעֲנַן בֹּקֶר. וְנֶאֱמַר (משלי י':כ') כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק לֵב רְשָׁעִים כִּמְעָט. פֵּרוּשׁוֹ – מוּסַר הַצַּדִּיק זַךְ בְּלִי סִיג וּלְשׁוֹנוֹ נִבְחַר. אֲבָל לֵב הָרְשָׁעִים הַשּׁוֹמְעִים מוּסָרוֹ רֶגַע אֶחָד הוּא. מִלְּשׁוֹן (תהילים פ"א:ט"ו) כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ. עִנְיָנוֹ כְּרֶגַע אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ. וְיִקָּרֵא לֵב הַלֵּב הַנָּבוֹן וְהַמְּתֻקָּן כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט"ו:ל"ב) וְשׁוֹמֵעַ תּוֹכַחַת קוֹנֶה לֵּב (משלי י"ז:ט"ז) לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֶב אָיִן. אָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם בְּשָׁמְעוֹ הַמּוּסָר לְעוֹרֵר נַפְשׁוֹ וְלָשׁוּם הַדְּבָרִים אֶל לִבּוֹ וְלַחְשֹׁב בָּהֶם תָּמִיד. וַעֲלֵיהֶם יוֹסִיף לֶקַח וּמִלִּבּוֹ יוֹצִיא מִילִין. וְיִתְבּוֹדֵד בְּחַדְרֵי רוּחוֹ וְיָשׁוּב יַהֲפֹךְ יַד תּוֹכַחְתּוֹ עַל נַפְשׁוֹ. וְלֹא יִסְמֹךְ עַל תּוֹכַחַת הַמּוֹכִיחַ לְבַדּוֹ. וְתוֹכַחְתּוֹ לַבְּקָרִים וְלִרְגָעִים תִּהְיֶה עַד אֲשֶׁר תְּקַבֵּל נַפְשׁוֹ הַמּוּסָר. וְעַד אֲשֶׁר תִּטְהַר. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי מָה אֲנִי. גַּם כְּשֶׁאֲנִי לִי לְהִשְׁתַּדֵּל לְתַקֵּן נַפְשִׁי בְּכָל כֹּחִי וַאֲנִי הוֹגֶה בַּחָכְמָה בְּכָל עֵת. מָה אֲנִי. כִּי הַשָּׂגַת הָאָדָם קְצָרָה וְדַלָּה. וְעִם הַטֹּרַח וְהַתִּקּוּן יַשִּׂיג מְעַט מִן הַמַּעֲלוֹת. רְאֵה מִי אָנֹכִי וּמָה חַיַּי כְּשֶׁאֵין אֲנִי לְעַצְמִי לְהִשְׁתַּדֵּל וְלִטְרֹחַ לְתַקֵּן נַפְשִׁי. וְהַמָּשָׁל בָּזֶה מִן הַשָּׂדֶה שֶׁהִיא זִבּוּרִית. כִּי עִם רֹב הַטֹּרַח בְּתִקּוּנָהּ וְעִם רֹב עֲבוֹדָה. תּוֹצִיא זֶרַע מְעַט. וְאִם לֹא יִטְרְחוּ בְּתִקּוּנָהּ לֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב אֲבָל קוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ. רַק הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר הִיא עִדִּית גַּם כִּי לֹא יִטְרַח בַּעֲבוֹדָתָהּ יִמְצָא בִּזְרִיעָתָהּ תּוֹעֶלֶת. וְאָמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּעִנְיַן מָה שֶׁכָּתוּב (תהילים ק"ג:י"ד) כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנָּתַן שָׂדֶה לַעֲבָדָיו וְהִזְהִירָם לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ וּלְהָבִיא לוֹ מִמֶּנָּה שְׁלֹשִׁים כּוֹר בְּכָל שָׁנָה וְהֵם טָרְחוּ בָּהּ וְעָבְדוּ אוֹתָהּ הֵיטֵב וְהֵבִיאוּ מִמֶּנָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ חֲמִשָּׁה כּוֹרִים. אָמַר לָהֶם מַה זֹּאת עֲשִׂיתֶם אָמְרוּ לוֹ אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ שָׂדֶה שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ זִבּוּרִית הִיא וַאֲנַחְנוּ בְּכָל כֹּחֵנוּ עָבַדְנוּ אוֹתָהּ. וְעִם כָּל הַטֹּרַח לֹא עָשְׂתָה אֶת הַתְּבוּאָה יוֹתֵר מִזֶּה הַשִּׁעוּר. וְאִם לֹא עַכְשָׁו אֵימָתַי. אֵין רָאוּי לִי לְאַחֵר יוֹם אוֹ יוֹמַיִם הִשְׁתַּדְּלוּתִי בְּתִקּוּן נַפְשִׁי וּבִקְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה. כִּי אִם אוֹמַר אֲקַוֶּה לְעֵת הַפְּנַאי וְעַד הֱיוֹת בְּיָדִי כֶּסֶף דֵּי סִפּוּקִי. הִנֵּה טִרְדוֹת הָעוֹלָם אֵינָן פּוֹסְקוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאִפָּנֶה אֶשְׁנֶה שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה.

הכתוב אומר (משלי יז): ״למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין״ ואמרו חז״ל: ״אוי להם לשונאיהם של תלמידי חכמים שעוסקין בתורה ואין בהן יראת שמים״ (יומא עב:). שלמה המלך החכם מכל אדם קורא לאנשים מסוג זה ״תלמידי חכמים״ שהרי אומר ״לקנות חכמה״, כלומר, שהוא קונה חכמה, אבל מכיון שאין לו לב, אין בו מדות טובות, אין בו גם יראת שמים, והריהו כסיל, החכמה שלו נחשבת לסכלות. ועל זה כתוב, כאמור: ״בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני״ (ישעיה כט), כי אף שהוא חכם בפיו ובשפתיו ומכבד את ה׳, אבל אין בו מדות טובות, הריהו כאילו אין לו לב והוא רחוק מה׳.

רעיון זה אנו מוצאים גם בדברי החכם מכל אדם. הכתוב אומר: ״למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין״ (משלי יז). ואמרו חז״ל: ״אוי להם לשונאיהן של תלמידי חכמים שעוסקים בתורה ואין בהן יראת שמים״ (יומא עב:). הרי מופלא הדבר שאף אלה ששלמה המלך קורא אותם תלמידי חכמים והם עוסקים בתורה לקנות חכמה, אבל הואיל ואין בהם לב, כלומר, אין לבם חדור ביראת שמים, הם בבחינת ״כסיל״. וכבר נאמר על כגון זה: ״והכסיל בחושך הולך״ (קהלת ב). תלמיד חכם זה עם כל חכמתו ותורתו, מכיון שאינו שלם, אין נחשב אורו לכלום והוא הולך בחושך וכל מעשיו חשכים, כדוגמת מעשי רשעים הדומים ללילה.