מוסר על משלי יז:יא

וַאֲשֶׁר לֹא יִתְעוֹרֵר לְקוֹל הַמּוֹכִיחִים יִכָּפֵל עֲווֹנוֹ כִּי הִזְהִירוּהוּ וְהִקְשָׁה אֶת לִבּוֹ וְלֹא נִזְהַר כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י"ז:י'-י"א) תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה. אַךְ מְרִי יְבַקֶּשׁ רָע וּמַלְאָךְ אַכְזָרִי יְשֻׁלַּח בּוֹ. פֵּרוּשׁ הָאִישׁ הָרָע לֹא יִכָּנַע לְקוֹל הַמּוֹכִיחִים אַךְ יְבַקֵּשׁ לְהַמְרוֹת. וְתַחַת כִּי לֹא נִחַת מִדִּבְרֵי הַמַּלְאָךְ הַמּוֹכִיחַ. מַלְאָךְ אַכְזָרִי יְשֻׁלַּח בּוֹ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. כִּי הַמּוֹכִיחִים נִקְרְאוּ מַלְאָכִים שֶׁנֶּאֱמַר (ד"ה ב ל"ו:ט"ז) וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים וּבוֹזִים דְּבָרָיו וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִאָיו. וְעוֹד אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי ט"ו:י') מוּסָר רָע לְעֹזֵב אֹרַח שׂוֹנֵא תוֹכַחַת יָמוּת. פֵּרוּשׁוֹ – אֱמֶת כִּי רָאוּי מוּסָר רָע לְעֹזֵב אֹרַח וְעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. אָכֵן יֵשׁ תִּקְוָה כִּי יִוָּסֵר וְיָשׁוּב מִדַּרְכּוֹ הָרַע. אַךְ רַע מִמֶּנּוּ שׂוֹנֵא תּוֹכָחוֹת כִּי אֵין לוֹ תִּקְוָה וְתַקָּנָה בְּמוּסָר רַע אֲבָל אַחַת דָּתוֹ לָמוּת. כִּי הָעוֹבֵר עֲבֵרָה תִּתְקְפֵהוּ הַתַּאֲוָה וְהַיֵּצֶר הִשִּׁיאוֹ. וְיִתָּכֵן כִּי נַפְשׁוֹ מָרָה לוֹ עַל אֲשֶׁר יַעֲצָר כֹּחַ [נ"ל שצ"ל על אשר לא עצר כח] מִפְּנֵי יִצְרוֹ. וְאוּלַי יִכְסֹף לְתוֹכָחָה וִיקַוֶּה לְמוּסָר. אֲבָל שׂוֹנֵא הַתּוֹכָחוֹת כְּבָר נוֹאַשׁ מִנַּפְשׁוֹ. וְשִׂנְאַת הַתּוֹכָחָה תִּהְיֶה לוֹ לְעֵדָה כִּי הוּא שׂוֹנֵא דִּבְרֵי הש"י.

הָאַכְזָרִיּוּת הִיא הֵפֶךְ הָרַחֲמָנוּת, כְּדִכְתִיב: ״אַכְזָרִי הֵמָּה וְלֹא יְרַחֵמוּ״ (ירמיהו נ מב). וְאֵין הַמִּדָּה הַזֹּאת נִמְצֵאת בַּצַּדִּיקִים, אַךְ הִיא בְּנֶפֶשׁ הָרְשָׁעִים, כְּדִכְתִיב (משלי יב י): ״וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי״. וְגַם הַמִּדָּה הַזֹּאת נִמְצֵאת בְּעַזֵּי פָּנִים, כְּדִכְתִיב (דברים כח נ): ״גּוֹי עַז פָּנִים, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן, וְנַעַר לֹא יָחֹן״. וּכְבָר יָדַעְתָּ רָעַת מִדַּת הָעַזּוּת. צֵא וּלְמַד רֹעַ הָאַכְזָרִיּוּת, כִּי לְעִנְיַן תַּשְׁלוּמֵי אִישׁ רַע, הַמּוֹרֵד וְהַמַּמְרֶה, נֶאֱמַר (משלי יז יא): ״אַךְ מְרִי יְבַקֶּשׁ רָע, וּמַלְאָךְ אַכְזָרִי יְשֻׁלַּח בּוֹ״. כָּל הָאַכְזָרִי – אֵין בּוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים, כְּדִכְתִיב (משלי יא יז): ״גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד, וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי״.