מוסר על משלי י:ח

וּמִן הַדְּבָרִים שֶׁאָדָם חַיָּב לִזְכֹּר בַּעֲבוּרָם יוֹם הַמָּוֶת. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל וְאַל תִּרְפֶּינָה יָדָיו מֵעֲבוֹדַת הש"י. וְתִדַּד שְׁנָתוֹ מֵעֵינָיו לַעֲמֹל בַּתּוֹרָה. וּלְהִתְבּוֹנֵן בְּיִרְאַת ה' וּלְתַקֵּן מִדּוֹת נַפְשׁוֹ וּלְהַשִּׂיג מַעֲלוֹת הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת אֵיךְ יַגְדִּיל וְיַאְדִּיר מִצְוֹת לִהְיוֹת לְנַפְשׁוֹ סְגֻלָּה וְאוֹצָר כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י':ח') חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת. כִּי יֵדַע וְיִזְכֹּר שֶׁהַיָּמִים קְצָרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַיּוֹם קָצָר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק.

ויקח משה את עצמות יוסף (שמות יג, יט). בב"ר (שמו"ר כ, יט) עליו הכתוב אומר (משלי י, ח) חכם לב יקח מצות, שכל ישראל היו עסוקים בכסף וזהב, ומשה היה עסוק בעצמות יוסף שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף וגו', אמר הקב"ה למשה עליך נתקיים חכם לב יקח מצות וגו'. מזה ילמוד האדם יניח כל כסף וזהב ויעסוק במצוה הבא לידו לקיימנה:

בני, צאו וראו כמה גדולה מעלת החכמה, שהיא קרית עוז לבעליה, ומגינה על האדם מן החטאים והעוונות. שכך אמרו חכמים ז"ל באגדה ז"ל מאי דכתיב (קהלת ז, יט) והחכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר, מלמד שהחכמה מגינה על האדם מעשרה האיברים שמחטיאין אותו. ואלו הן שתי עיניו שמראין לו דברי עבירה, ושתי אזניו שבהן שומע דברי עבירה, ושתי ידיו שבהן גוזל וחומס, ושתי רגליו שמוליכין אותו לדבר עבירה, ופיו אשר ידבר בו דבר עבירה ורכילות ולשון הרע, וליבו שמחשב לעשות העבירות. ולא עוד אלא שהחכמה מביאה את האדם לקיים התורה והמצות, כענין שנאמר (משלי י, ח) חכם לב יקח מצות וגומר.