מוסר על משלי י:כ

גַּם שֻׁלְחָנוֹ גַּם מִטָּתוֹ יִהְיוּ נְקִיִּים, וְכָל עִנְיָנָיו יִהְיוּ נְקִיִּים. גַּם גּוּפוֹ יְהֵא נָקִי וְלֹא מְזֹהָם. אַךְ יִזָּהֵר לִרְחֹץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, גַּם כָּל גּוּפוֹ לְעִתִּים, כַּאֲשֶׁר מָצִינוּ בְּהִלֵּל הַזָּקֵן (ויקרא רבה לד ג), שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִפְטָר מִתַּלְמִידָיו הָיָה מְהַלֵּךְ וְהוֹלֵךְ עִמָּם. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: לַעֲשׂוֹת מִצְוָה. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי מָה מִצְוָה זוֹ? אָמַר לָהֶם: לִרְחֹץ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי זוֹ מִצְוָה הִיא? אָמַר לָהֶם: הֵן! מָה אִם אִיקוֹנִין שֶׁל מְלָכִים, שֶׁמַּעֲמִידִים אוֹתוֹ בְּבָתֵּי תֵּאַטְרָאוֹת וּבְבָתֵּי קִרְקְסָאוֹת, מִי שֶׁנִּתְמַנָּה עֲלֵיהֶן הוּא מוֹרְקָן וְשׁוֹטְפָן, וְהֵן מַעֲלִין לוֹ מְזוֹנוֹת, וְלָא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא מִתְגַּדֵּל עִם גְּדוֹלֵי מַלְכוּת, אֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת, דִּכְתִיב (בראשית ט ו): ״כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם״ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

וְהִנֵּה נַחְתּוֹם הָעִנְיָן הַזֶּה בְּמַאֲמָר נִכְבָּד אֲשֶׁר לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל זַ"ל. הָיָה הִלֵּל עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי מָה אֲנִי וְאִם לֹא עַכְשָׁו אֵימָתַי. בֵּאוּר הַדָּבָר. אִם הָאָדָם לֹא יְעוֹרֵר נַפְשׁוֹ מָה יוֹעִילוּהוּ הַמּוּסָרִים. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנָסִים בְּלִבּוֹ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ. יִשְׁכָּחֵם הַיֵּצֶר וְיַעֲבִירֵם מִלְּבָבוֹ כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ו':ד') וְחַסְדְּכֶם כַּעֲנַן בֹּקֶר. וְנֶאֱמַר (משלי י':כ') כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק לֵב רְשָׁעִים כִּמְעָט. פֵּרוּשׁוֹ – מוּסַר הַצַּדִּיק זַךְ בְּלִי סִיג וּלְשׁוֹנוֹ נִבְחַר. אֲבָל לֵב הָרְשָׁעִים הַשּׁוֹמְעִים מוּסָרוֹ רֶגַע אֶחָד הוּא. מִלְּשׁוֹן (תהילים פ"א:ט"ו) כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ. עִנְיָנוֹ כְּרֶגַע אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ. וְיִקָּרֵא לֵב הַלֵּב הַנָּבוֹן וְהַמְּתֻקָּן כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט"ו:ל"ב) וְשׁוֹמֵעַ תּוֹכַחַת קוֹנֶה לֵּב (משלי י"ז:ט"ז) לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֶב אָיִן. אָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם בְּשָׁמְעוֹ הַמּוּסָר לְעוֹרֵר נַפְשׁוֹ וְלָשׁוּם הַדְּבָרִים אֶל לִבּוֹ וְלַחְשֹׁב בָּהֶם תָּמִיד. וַעֲלֵיהֶם יוֹסִיף לֶקַח וּמִלִּבּוֹ יוֹצִיא מִילִין. וְיִתְבּוֹדֵד בְּחַדְרֵי רוּחוֹ וְיָשׁוּב יַהֲפֹךְ יַד תּוֹכַחְתּוֹ עַל נַפְשׁוֹ. וְלֹא יִסְמֹךְ עַל תּוֹכַחַת הַמּוֹכִיחַ לְבַדּוֹ. וְתוֹכַחְתּוֹ לַבְּקָרִים וְלִרְגָעִים תִּהְיֶה עַד אֲשֶׁר תְּקַבֵּל נַפְשׁוֹ הַמּוּסָר. וְעַד אֲשֶׁר תִּטְהַר. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי מָה אֲנִי. גַּם כְּשֶׁאֲנִי לִי לְהִשְׁתַּדֵּל לְתַקֵּן נַפְשִׁי בְּכָל כֹּחִי וַאֲנִי הוֹגֶה בַּחָכְמָה בְּכָל עֵת. מָה אֲנִי. כִּי הַשָּׂגַת הָאָדָם קְצָרָה וְדַלָּה. וְעִם הַטֹּרַח וְהַתִּקּוּן יַשִּׂיג מְעַט מִן הַמַּעֲלוֹת. רְאֵה מִי אָנֹכִי וּמָה חַיַּי כְּשֶׁאֵין אֲנִי לְעַצְמִי לְהִשְׁתַּדֵּל וְלִטְרֹחַ לְתַקֵּן נַפְשִׁי. וְהַמָּשָׁל בָּזֶה מִן הַשָּׂדֶה שֶׁהִיא זִבּוּרִית. כִּי עִם רֹב הַטֹּרַח בְּתִקּוּנָהּ וְעִם רֹב עֲבוֹדָה. תּוֹצִיא זֶרַע מְעַט. וְאִם לֹא יִטְרְחוּ בְּתִקּוּנָהּ לֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב אֲבָל קוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ. רַק הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר הִיא עִדִּית גַּם כִּי לֹא יִטְרַח בַּעֲבוֹדָתָהּ יִמְצָא בִּזְרִיעָתָהּ תּוֹעֶלֶת. וְאָמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּעִנְיַן מָה שֶׁכָּתוּב (תהילים ק"ג:י"ד) כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנָּתַן שָׂדֶה לַעֲבָדָיו וְהִזְהִירָם לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ וּלְהָבִיא לוֹ מִמֶּנָּה שְׁלֹשִׁים כּוֹר בְּכָל שָׁנָה וְהֵם טָרְחוּ בָּהּ וְעָבְדוּ אוֹתָהּ הֵיטֵב וְהֵבִיאוּ מִמֶּנָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ חֲמִשָּׁה כּוֹרִים. אָמַר לָהֶם מַה זֹּאת עֲשִׂיתֶם אָמְרוּ לוֹ אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ שָׂדֶה שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ זִבּוּרִית הִיא וַאֲנַחְנוּ בְּכָל כֹּחֵנוּ עָבַדְנוּ אוֹתָהּ. וְעִם כָּל הַטֹּרַח לֹא עָשְׂתָה אֶת הַתְּבוּאָה יוֹתֵר מִזֶּה הַשִּׁעוּר. וְאִם לֹא עַכְשָׁו אֵימָתַי. אֵין רָאוּי לִי לְאַחֵר יוֹם אוֹ יוֹמַיִם הִשְׁתַּדְּלוּתִי בְּתִקּוּן נַפְשִׁי וּבִקְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה. כִּי אִם אוֹמַר אֲקַוֶּה לְעֵת הַפְּנַאי וְעַד הֱיוֹת בְּיָדִי כֶּסֶף דֵּי סִפּוּקִי. הִנֵּה טִרְדוֹת הָעוֹלָם אֵינָן פּוֹסְקוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאִפָּנֶה אֶשְׁנֶה שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה.

וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (פסחים ג.) לְעוֹלָם אַל יוֹצִיא אָדָם דָּבָר מְגֻנֶּה מִפִּיו שֶׁהֲרֵי עִקֵּם הַכָּתוּב שְׁמֹנֶה אוֹתִיּוֹת וְלֹא הוֹצִיא דָּבָר מְגֻנֶּה מִפִּיו שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז':ח') וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה. כִּי בָּעֵת הַהִיא הָיְתָה בְּהֵמָה הַטְּמֵאָה מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה אַךְ לֹא הָיְתָה טְהוֹרָה לְקָרְבָּן. עַל כֵּן נֶחְשָׁב לָשׁוֹן מְגֻנֶּה אִם יְגַנֶּה אָדָם הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הֵם לְמַאֲכַל אָדָם. וְהִנֵּה חַיָּב הָאָדָם לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יוֹצִיא מִפִּיו דָּבָר מְגֻנֶּה. גַּם כִּי יְבִיאֶנּוּ הַנָּחָתוֹ לָשׁוֹן מְגֻנֶּה לְהַאֲרִיךְ דְּבָרָיו וּלְהַרְחִיב מַאֲמָרָיו. וְזֶה כְּמוֹ גָּדֵר לְהִזָּהֵר מִנַּבְלוּת הַפֶּה שֶׁהוּא מִן הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת. וְגַם גָּדֵר לְהִזָּהֵר מִסִּפּוּר לָשׁוֹן הָרַע וּנְתִינַת דֹּפִי בַּבְּרִיּוֹת. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא קכג.) עַל הַרְחָקַת הַדִּבּוּר בִּגְנוּת, אֲפִלּוּ בִּגְנוּת בְּהֵמָה טְמֵאָה לֹא דִּבֵּר הַכָּתוּב. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (פסחים ג:) כִּי אֶחָד מִן הַכֹּהֲנִים אָמְרוּ לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הִגִּיעַ לְחֶלְקִי מִלֶּחֶם הַפָּנִים כְּשִׁעוּר זְנַב הַלְּטָאָה וּבָדְקוּ אַחֲרָיו וּמָצְאוּ בּוֹ שֶׁמֶץ פְּסוּל. וְעוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ כִּי חַיָּב הָאָדָם לִבְחֹר בִּדְבָרָיו לְשׁוֹן כָּבוֹד וּלְהַנִּיחַ לָשׁוֹן שֶׁאֵינוֹ שֶׁל כָּבוֹד גַּם כִּי אֵינָהּ מְגֻנָּה. בֵּין בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה וּבֵין בְּשִׂיחַת עִסְקֵי הָעוֹלָם. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַאֲרִיךְ דְּבָרָיו בַּעֲבוּר זֶה בְּדַבְּרוֹ בְּדִבְרֵי תוֹרָה. כִּי חַיָּב הָאָדָם לִשְׁנוֹת לְתַלְמִידָיו דֶּרֶךְ קְצָרָה. וְעִנְיַן לְשׁוֹן כָּבוֹד הוּא דֶּרֶךְ הַדִּבּוּר וְהַשִּׁיחָה אֲשֶׁר דָּרְכוּ בָּהּ נְקִיֵּי הַדַּעַת וּמְדַבְּרֵי צָחוֹת. וְהֵם שׁוֹקְלִים וּמַכִּירִים אֵי זֶה לְשׁוֹן כָּבוֹד וְאֵי זֶה תְּמוּרָתוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ט"ו:ה') וְתִבְחַר לְשׁוֹן עֲרוּמִים וְנֶאֱמַר (איוב ל"ג:ג') וְדַעַת שְׂפָתַי בָּרוּר מִלֵּלוּ. וְנֶאֱמַר (משלי י':כ') כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק.