מוסר על משלי כא:יב

וְעָלֶיךָ לָדַעַת כִּי עֹנֶשׁ הָאֱוִיל הַמֵּלִיץ אָשָׁם אֵינֶנּוּ זוּלָתִי כִּי יִתֵּן דֹּפִי בְּאִישׁ יְרֵא חֵטְא אֲשֶׁר יִתְקְפוֹ יִצְרוֹ וַיַּעֲבֹר וְאָשֵׁם. כִּי מִנְהָגוֹ וְדַרְכּוֹ לְהִתְחָרֵט עַל חֲטָאָיו. כָּל שֶׁכֵּן אִם נוֹדַע הַדָּבָר כִּי חָזַר בִּתְשׁוּבָה. אֲבָל הָאִישׁ אֲשֶׁר תֵּדַע וּבָחַנְתָּ אֶת דַּרְכּוֹ כִּי אֵין פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינָיו, וְתָמִיד יִתְיַצֵּב עַל דֶּרֶךְ לֹא טוֹב. מִצְוָה לְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ וּלְגַלּוֹת עַל חַטֹּאתָיו. לְהַבְאִישׁ בַּעֲלֵי עֲבֵרוֹת בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם. וּלְמַעַן תִּגְעַל נֶפֶשׁ הַשּׁוֹמְעִים אֶת הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים. וְנֶאֱמַר (משלי כ"ט:כ"ז) תּוֹעֲבַת צַדִּיקִים אִישׁ עָוֶל. וְנֶאֱמַר (משלי ח':י"ג) יִרְאַת ה' שְׂנֹאת רָע. וְאָמְרוּ רָשָׁע בֶּן צַדִּיק מֻתָּר לִקְרוֹתוֹ רָשָׁע בֶּן רָשָׁע. צַדִּיק בֶּן רָשָׁע מֻתָּר לִקְרוֹתוֹ צַדִּיק בֶּן צַדִּיק. וְהִנֵּה כִּי תִרְאֶה אָדָם אֲשֶׁר יְדַבֵּר דָּבָר אוֹ יַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה. וְיֵשׁ לִשְׁפֹּט דְּבָרוֹ וּמַעֲשֵׂהוּ לְצַד חוֹבָה וּלְצַד הַזְּכוּת. אִם הָאִישׁ הַהוּא יְרֵא אֱלֹהִים. נִתְחַיַּבְתָּ לָדוּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת עַל דֶּרֶךְ אֱמֶת. גַּם כִּי יִהְיֶה הַדָּבָר קָרוֹב וְנוֹטֶה יוֹתֵר אֵצֶל הַדַּעַת לְכַף חוֹבָה. וְאִם הוּא מִן הַבֵּינוֹנִים אֲשֶׁר יִזָּהֲרוּ מִן הַחֵטְא וּפְעָמִים יִכָּשְׁלוּ בּוֹ. יֵשׁ עָלֶיךָ לְהַטּוֹת הַסָּפֵק וּלְהַכְרִיעוֹ לְכַף הַזְּכוּת. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַדָּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת הַמָּקוֹם יְדִינֵהוּ לְכַף זְכוּת. וְהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י"ט:ט"ו) בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ. וְאִם הַדָּבָר נוֹטֶה לְכַף חוֹבָה יִהְיֶה הַדָּבָר אֶצְלְךָ כְּמוֹ סָפֵק. וְאַל תַּכְרִיעֵהוּ לְכַף חוֹבָה. וְאִם הָאִישׁ הַהוּא רֹב מַעֲשָׂיו לְרֹעַ אוֹ בְּחַנְתּוֹ כִּי אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בִּלְבָבוֹ. תַּכְרִיעַ מַעֲשָׂיו וּדְבָרָיו לְכַף חוֹבָה. שֶׁנֶּאֱמַר מַשְׂכִּיל צַדִּיק לְבֵית רָשָׁע מְסַלֵּף רְשָׁעִים לָרָע. וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ לְךָ פֵּרוּשׁוֹ.