מוסר על משלי כא:כג

כְּתִיב (משלי כ"א, כ"ג): "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ". וּלְהָבִין הָעִנְיָן מַה שֶּׁפֵּרֵט הַכָּתוּב שְׁמִירַת הַפֶּה וְהַלָּשׁוֹן לִמְנִיעַת צָרָה מֵהַנֶּפֶשׁ, יוֹתֵר מִכָּל הָעִנְיָנִים, אֲשֶׁר צָרִיךְ הָאָדָם הַשָּׁלֵם לִשְׁמֹר בִּימֵי חַיָּיו, עַיֵּן בִּמְפָרְשֵׁי הַפְּשָׁט. וְגַם אֲנִי אֶעֱנֶה אֶת חֶלְקִי אֲשֶׁר חַנַּנִי ה', וּבָזֶה נָבִין גַּם כֵּן מַה שֶּׁכָּתוּב (תהילים ל"ד י"ג): "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב, נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע" וְגוֹ'.

גַּם דִּקְדְּקוּ חֲזַ"ל בִּלְשׁוֹן קָדְשָׁם, בָּעוֹלָם הַזֶּה, לוֹמַר, שֶׁאַל יַחֲשֹׁב הָאָדָם בְּנַפְשׁוֹ: כְּבָר הֻרְגַּלְתִּי בָּזֶה מִכַּמָּה שָׁנִים יוֹתֵר מֵאֻמָּן לְאֻמָּנוּתוֹ, וְאֵינִי צָרִיךְ שׁוּב לָשִׂים עֵינַי וְלִבִּי עַל זֶה כָּל כָּךְ, לָזֶה הוֹרוּ לָנוּ חֲזַ"ל שֶׁלֹּא כֵן הַדָּבָר, אֶלָּא כָּל יְמֵי חַיָּיו יַרְגִּיל הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ בָּאֻמָּנוּת הַזּוֹ לִהְיוֹת בַּטֶּבַע כְּאִלֵּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַגְּרָ"א בְּאִגַּרְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה "עָלִים לִתְרוּפָה" וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְעַד יוֹם מוֹתוֹ צָרִיךְ הָאָדָם לְיַסֵּר אֶת עַצְמוֹ, וְלֹא בְּתַעֲנִית וְסִגּוּפִים, כִּי אִם בְּרֶסֶן פִּיו וּבְתַאֲווֹתָיו, וְזוֹהִי הַתְּשׁוּבָה, וְזֶה כָּל פְּרִי הָעוֹלָם הַבָּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ו' כ"ג): "כִּי נֵר מִצְוָה" וְגוֹ', אֲבָל "וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר". וְזֶהוּ יוֹתֵר מִכָּל הַתַּעֲנֵיתִים וְסִגּוּפִים שֶׁבָּעוֹלָם וְכוּ' ^* וְכֵן רָאִיתִי כָּתוּב בְּסֵפֶר "רֹאשׁ הַגִּבְעָה", שֶׁכְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לְהִתְנַדֵּב תַּעֲנִית, טוֹב יוֹתֵר שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו הַתַּעֲנִית מִן הַדִּבּוּר מִמַּה שֶּׁיְּקַבֵּל עָלָיו מִן הָאֲכִילָה, כִּי מִמֶּנּוּ לֹא יִהְיֶה לוֹ נֶזֶק לֹא בְּגוּפוֹ וְלֹא בְּנִשְׁמָתוֹ וְלֹא יֵחָלֵשׁ עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית הַזּוֹ: . וְאָמַר הַכָּתוּב (תהילים ל"ד י"ג): "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים" וְגוֹ', וּבָזֶה יְכֻפַּר לוֹ כָּל עָוֹן, וְנִצָּל מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כ"א כ"ג): "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ", (משלי י"ח כ"א) "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן". אוֹי לְמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל דִּבּוּר אֶחָד, וּמַה יִּתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ.

הַשְּׁתִיקָה יָפָה לַחֲכָמִים, קַל וָחֹמֶר לַטִּפְּשִׁים. (אבות ג' י"ג) סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה סַמָּא דְּכֹלָּא שְׁתִיקָה (רפואת הכל - שתיקה). וְהִזָּהֵר בִּלְשׁוֹנְךָ לְשָׁמְרוֹ כְּאִישׁוֹן בַּת עַיִן, כִּי (משלי י"ח ז'): "פִּי כְסִיל מְחִתָּה לּוֹ וּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ נַפְשׁוֹ". וּכְתִיב: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ".