מוסר על משלי כג:ט

עוֹד יִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יַעֲמֹד בַּחֲבוּרַת אֲנָשִׁים, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא צָרִיךְ לְאֵיזֶה דָּבָר הֶכְרֵחִי יְקַצֵּר עֲמִידָתוֹ שָׁם, אִם לֹא שֶׁהוּא מַכִּירָם שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בֵּינֵיהֶם דִּבּוּרִים אֲסוּרִים. וַאֲפִלּוּ אִם כָּל הַחֲבוּרָה הֵם אֲנָשִׁים הֲגוּנִים, וְאֶחָד נִמְצָא בֵּינֵיהֶם אִישׁ זָדוֹן, הוּא מְקַלְקַל אֶת כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה וְרָאוּי לְהִשָּׁמֵט מֵהֶם, וְעַל כָּל פָּנִים לֶאֱחֹז בְּמִדַּת הַשְּׁתִיקָה בָּעֵת הַזּוֹ בְּכָל הַיְכֹלֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר "רֹאשׁ הַגִּבְעָה" וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הִזָּהֵר בְּנִי בְּמַה שֶּׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי כ"ג ט'): "בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר, כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ", בְּכֵן תִּזָּהֵר מִמְּסִבָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֲפִלּוּ מֵאָה אֲנָשִׁים וְיֵשׁ בָּהֶם כְּסִיל אֶחָד אוֹ לֵץ אֶחָד, וְכָל שֶׁכֵּן הָאִישׁ הֶחָכָם בְּעֵינָיו וְהוּא כְּסִיל הָאֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "חָכָם בְּעֵינָיו כְּסִיל", הַחֲזֵק וְשֵׁב בִּשְׁתִיקָה וְאַל תְּדַבֵּר בַּמְּסִבָּה הַהִיא בְּשׁוּם דָּבָר, שֶׁאַף אִם תְּדַבֵּר כָּל מִינֵי חָכְמָה, יְנַצְּחוּךָ, וְתִקַּח לְךָ קָלוֹן, כִּי כֵן אָמַר שְׁלֹמֹה (משלי י"א ב'): "בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן" וְגוֹ'. וְאַף אִם תִּרְצֶה לְדַבֵּר עִם רֵעֲךָ כָּמוֹךָ, הִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִשָּׁמַע לְאוֹתוֹ פְּלוֹנִי אַף מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר וְלֹא יַגִּיעַ לְאָזְנָיו, וְעַל זֶה אָמַר: "בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר" וְלֹא אָמַר עִם כְּסִיל אַל תְּדַבֵּר. וְהוּא בָּדוּק וּמְנֻסֶּה, וְאֶת כָּל זֶה נִסִּיתִי כַּמָּה פְּעָמִים בְּשִׂמְחַת מִצְוָה וּמָצָאתִי כִּי כֵן הוּא, בִּגְלַל כֵּן בְּרַח בְּנִי מִמְּסִבָּה כְּמוֹ זוֹ, כִּי הוּא מְגַנֶּה אֶת כָּל בְּנֵי הַמְּסִבָּה, אוֹ אֱחֹז בִּשְׁתִיקָה וְתִנָּצֵל. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

ועל העושים ממיני השטות הזה אמרו חכמים ז"ל חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה, הם שחבלו באחרים פטורין, ואחרים שחבלו בהן חייבין, ונתנו חכמים סימן לשוטה הזה שמקרע כסותו ומפזר מעותיו, ולן יחידי בבית הקברות, ועושה כיוצא בדברים הללו מענייני השטות. ושוטה שדיברו בו חכמים בכל מקום שעושה ממיני השטות הללו וכיוצא בהן. אמנם אם תראו נער עושה מעשה נערות ועניינים של שטות, ומדבר דברים של סכלות ונראה שאדוק וקשור בהם בשביל נערותו, אל תתייאשו ממנו מלהוכיחו ולייסרו ולרדותו בשבט, כי אם תוכיחו אותו ותייסרוהו יגיע לו מכם רפואה והצלחה גדולה כענין שאמר שלמה בחכמתו, (משלי כב, טו) אולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו, ואומר (משלי כט, טו) שבט ותוכחת יתן חכמה וגומר. בני אל תדברו באזני הכסיל כי לא ישמע אליכם ויבזה את דבריכם, שכך אמר שלמה בחכמתו, (משלי כג, ט) באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך.