מוסר על משלי כד:ג

ואמר החכם: החכמה סולם המשכיל, מי שיחסרנה יחסר קרבת הבורא, ומי שלא יהיה חכם לא יחסר לו חולי. ולא עוד אלא שמעשרת בעליה, כענין שנאמר (משלי כא, כ) אוצר נחמד ושמן בנוה חכם וגומר, וכן הוא אומר (משלי כד, ג) בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן, ואומר (משלי כד, ד) ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים. וכתוב במוסרי אלכסנדר: וזכרו לפני המלך אלכסנדר שני אנשים, האחד עשיר, והאחד רש, אשר שאלו בת רומינוס לקחת אותה לאשה, ואירס אתה לרש, ולא רצה לארסה לעשיר, ושאלו אותו על זה ואמר לו אדוני המלך, עשיתי זה בעבור כי העשיר היה שוטה, ולא היה בעל מוסר לשמור העושר, והרש היה בעל מוסר וחכם ויש תקוה שיתעשר, ועל כן הוקרתיו על העשיר. ואמר חכם אחד, יש לי תקוה במשכיל ההולך ודל, יותר מן הכסיל המצליח. גדולה היא החכמה שמצלת בעליה מן המיתה ומן הפגעים רעים, כענין שנאמר (קהלת ז, יב) ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה. וכן הוא אומר (קהלת ב, יד) החכם עיניו בראשו.

ואז מבואר ג"כ מאמר דר' ברכיה עד שהוא שלם עשה לו הקב"ה [סוכה]. נודע כי סוכה סוד כ"ו ה"ס, יחוד יהו"ה ואדני. יהו"ה עולה כ"ו, אדני עולה ה"ס, שהם בפרטות [ו"ה] זיווג תפארת ומלכות אשר זכינו לזה במקדש. ומבואר בזוהר ומובא בפרדס פ"ו ממהות והנהגה ופ"ך, כי מלכות משוררת לעורר הייחוד העליון חכמה ובינה, דכמו שמכח התעוררות שלנו למטה מתעוררים אנחנו יחוד תפארת ומלכות, כך מלכות מהתעוררות למעלה הימנה, וזהו סוד התפלה שהזכיר שהקב"ה מתפלל בסוכה, יהי רצון שאראה בנין ביתי. היינו ההתעוררות העולה מסוד סוכ"ה מה שמלכות משוררת לירושלים שלמעלה הימנה, שהוא בנין בית, (משלי כד, ג) בחכמ"ה יבנה בית, בסוד של"ם, ואז יתקיים (תהלים עו, ג) ויהיה בשל"ם סוכ"ו, בסוד יהי"ה:

וכתב בתולעת יעקב, ואמרו רואי פני המלך ביופיו, שצריך אדם לומר כשבא להקריב את בנו קרבן לה' (תהלים סה, ה) אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך. והעומדים עונין אחריו (שם), נשבעה בטוב ביתיך קדוש היכלך, (רומזות לחצר שהוא הראשונה. וירושלים מורה על מידה זו), אמר בתחלה חצריך, אחר ביתך, אחר היכלך, כמה דאת אמר (ישעיה ד, ג) והי' הנשאר בציון והנותר בירושלים וגו'. ביתך, כמה דאת אמר (משלי כד, ג) בחכמה יבנה בית, והוא בית העולם הבא. היכלך, כלומר היכל והוא שלימות עליונים ותחתונים. ושלשה מעלות אלו כלל עשר חופות שעתיד הקב"ה לעשות לעולם הבא לצדיקים (עי' ב"ב עה, א), ולפיכך יש בפסוק זה אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך י' תיבות. ומי שאינו אומרו, מוציא עצמו מהם, ולפיכך יש להזהר בו: