מוסר על משלי כ:יט

וְחַיָּב הָאָדָם לְהַסְתִּיר הַסּוֹד אֲשֶׁר יְגַלֶּה אֵלָיו חֲבֵרוֹ דֶּרֶךְ סֵתֶר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּגִלּוּי הַסּוֹד הַהוּא עִנְיַן רְכִילוּת. כִּי יֵשׁ בְּגִלּוּי הַסּוֹד נֶזֶק לִבְעָלָיו וְסִבָּה לְהָפֵר מַחְשַׁבְתּוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט"ו:כ"ב) הָפֵר מַחֲשָׁבוֹת בְּאֵין סוֹד. וְהַשֵּׁנִית כִּי מְגַלֶּה הַסּוֹד אַךְ יָצָא מִדֶּרֶךְ הַצְּנִיעוּת וְהִנֵּה הוּא מַעֲבִיר עַל דַּעַת בַּעַל הַסּוֹד. וְאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי כ':י"ט) גּוֹלֶה סּוֹד הוֹלֵךְ רָכִיל. רְצוֹנוֹ לוֹמַר – אִם תִּרְאֶה אִישׁ שֶׁאֵינֶנּוּ מוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ לִשְׁמוֹר לְשׁוֹנוֹ מִגִּלּוּי הַסּוֹד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּמַחְשׂוֹף הַסּוֹד הַהוּא עִנְיַן רְכִילוּת בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. תְּבִיאֵהוּ הַמִּדָּה הַזֹּאת לִהְיוֹת הוֹלֵךְ רָכִיל שֶׁהוּא מֵאַרְבַּע כִּתּוֹת הָרָעוֹת אַחֲרֵי אֲשֶׁר אֵין שְׂפָתָיו בִּרְשׁוּתוֹ לְשָׁמְרָן. עוֹד אָמַר (משלי י"א:י"ג) הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד. רְצוֹנוֹ לוֹמַר – אַל תַּפְקִיד סוֹד לְמִי שֶׁהוֹלֵךְ רָכִיל. כִּי אַחֲרֵי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵר שְׂפָתָיו מִן הָרְכִילוּת, אַל תִּבְטַח עָלָיו בְּהֶסְתֵּר סוֹדְךָ, אַף עַל פִּי שֶׁמָּסַרְתָּ דְּבָרֶיךָ בְּיָדוֹ דֶּרֶךְ סוֹד וְסֵתֶר. וְהֻזְהַרְנוּ מִן הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא לְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרַע שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ"ג:א') לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא. וְנֶאֱמַר (משלי כ"ט:י"ב) מֹשֵׁל מַקְשִׁיב עַל דְּבַר שָׁקֶר כָּל מְשָׁרְתָיו רְשָׁעִים. וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כַּאֲשֶׁר הַמּוֹשֵׁל מְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרַע וְדִבְרֵי רְכִילוּת יֵעָשׂוּ מְשָׁרְתָיו רְשָׁעִים וְהוֹלְכֵי רָכִיל לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אֲדוֹנֵיהֶם. וְהִנֵּה לְאֵלֶּה שְׁלֹשָׁה הַחֲלָקִים אֲשֶׁר זָכַרְנוּ כִּוְּנוּ בְּזָכְרָם זַ"ל כַּת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע.