Musar על משלי לא:א

עַל כֵּן צְרִיכָה כָּל אִשָּׁה לִרְאוֹת לְהַדְרִיךְ אֶת בָּנֶיהָ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים, וְלֹא לָחוּס עַל בָּנֶיהָ כְּשֶׁהַמְלַמֵּד אוֹ בַּעֲלָהּ מַכֶּה אֶת בְּנָהּ. וְכָל אִשָּׁה צְרִיכָה לִקַּח רְאָיָה מִן בַּת שֶׁבַע, אֵשֶׁת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, אִמּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיְתָה בְּעַצְמָהּ מַכָּה אֶת שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בְּנָהּ, כְּשֶׁהָיָה יָשֵׁן פַּעַם אַחַת שָׁלשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם, וְהָיוּ מַפְתְּחוֹת שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נְתוּנִים תַּחַת מֵרַאֲשׁוֹתָיו, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב: דִּבְרֵי לְמוּאֵל, אֲשֶׁר יִסַּרְתּוֹ אִמּוֹ. וְאַשְׁרֵי הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה, אֲשֶׁר מַדְרִיכִין אֶת בְּנֵיהֶם בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב, וְאָז יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.