מוסר על נחום ב:ה

ולמה קשה כל כך סילוקן של צדיקים לפני הב"ה, מפני שהם חיי העולם, ובזכותם עולם מתקיים, והם מגינים על ישראל בעולם הזה ובעולם הבא בזכותן. כדגרסי' במ' סנהדרין בפרק חלק, ת"ר כשחלה ר' אליעזר נכנסו ארבעה זקנים לבקרו, ר' טרפון ור' יהושע ור' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא. נענה ר' טרפון ואמ', טוב ר' לישראל מטיפה של גשמים, שטיפה של גשמים בעולם הזה, ור' לעולם הזה ולעולם הבא. נענה ר' יהושע ואמ', טוב ר' לישראל יותר מאב ואם, שאב ואם בעולם הזה, ור' לעולם הזה ולעולם הבא. נענה ר' אלעזר בן עזריה ואמ', טוב ר' לישראל מגלגל חמה, שגלגל חמה בעולם הזה, ור' לעולם הזה ולעולם הבא. נענה ר' עקיבא ואמר, חביבין ייסורין. אמ' ר' אליעזר, סמכוני ואשמע דברי ר' עקיבא תלמידי, כמו שכתבתי למעלה בתשובה. וגרסי' במדרש תודיעני אורח חיים שובע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח. אל תקרי שובע שמחות אלא שבע. אלו שבע כתות של צדיקים שהן עתידין להקביל פני שכינה, ופניהם דומות לחמה, ללבנה, לרקיע, לברקים, לכוכבים, לשושנים, למנורת בית המקדש. לחמה, דכתי' (שיר השירים ו, י) ברה כחמה. ללבנה, דכתי' (שיר השירים ו, י) יפה כלבנה. לרקיע, דכתי' (דניאל יב, ג) והמשכילים יזהרו כזוהר הרקיע. לברקים, דכתי' (נחום ב, ה) מראיהם כלפידים כברקים ירוצון. לכוכבים, דכתי' (דניאל יב, ג) ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד. לשושנים, דכתי' (שיר השירים ז, ג) סוגה בשושנים. למנורת בית המקדש, דכתי' (זכריה ד, ב) ראיתי והנה מנורת זהב טהור. וגרסי' בויקרא רבה כתו' אחד אומר קווצותיו תלתלים שחורות כעורב, וכתו' אחד אומר מראהו כלבנון, וכתו' אחד אומר מראהם [כלפידים] כברקים ירוצצו. אלה בני תורה, שהם נראים כאלו כעורים, כאלו שחורים, בעולם הזה, אבל לעתיד לבא מראיהם כלפידים. וגרסי' בפרק קמא דמסכת מגלה אמ' ר' אלעזר אמ' ר' חנינא, אתיד הב"ה לתת עטרה בראש כל צדיק וצדיק, שנא' (זכריה יד, ט) ביום ההוא יהיה ה' [צבאות] לעטרת צבי ולצפירת תפארה וגו', לעושים צביונו ולמצפים לתפארתו. יכול לכל, ת"ל לשאר עמו, למשים עצמו כשירים על דברי תורה. ולרוח משפט, ליושב על המשפט. ד"א ולרוח משפט, זה הדן את יצרו. ד"א ולרוח משפט, זה הדן דין אמת לאמתו. ולגבורה, זה המתגבר על יצרו. משיבי מלחמה, אלו שנושאין ונותנין במלחמתה של תורה. שערה, אלו תלמידי חכמים שמשכימין ומעריבין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות.

וְזוֹכֶה בָּהּ לָעוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (פאה א' א'): אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל וְכוּ' וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (בבבא מציעא פ"ה:): מַאי דִּכְתִיב קָטָן וְגָדוֹל שָׁם הוּא וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדוֹנָיו? כָּל הַמַּקְטִין עַצְמוֹ עַל דְּבַר תּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, נַעֲשֶׂה גָּדוֹל לָעוֹלָם הַבָּא, וְכָל הַמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעֶבֶד עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, נַעֲשֶׂה חָפְשִׁי לָעוֹלָם הַבָּא. וּבְאָבוֹת פֶּרֶק ו' (ג'): אֵין כָּבוֹד אֶלָּא תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי ג' ל"ה): "כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ". אַל תַּחְמֹד גְּדֻלָּה יוֹתֵר מִלִּמּוּדֶךָ וְאַל תִּתְאַוֶּה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל שָׂרִים, שֶׁשֻּׁלְחָנְךָ (פֵּרוּשׁ: לָעוֹלָם הַבָּא) גָּדוֹל מִשֻּׁלְחָנָם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְכִתְרְךָ גָּדוֹל מִכִּתְרָם וְכוּ'. וּבְפֶרֶקּ חֵלֶק (סנהדרין ק'.): כָּל הַמַּשְׁחִיר פָּנָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבְהִיק זִיווֹ לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ה' ט"ו): "מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כַּאֲרָזִים". וּכְעֵין זֶה אִיתָא גַּם כֵּן בְּמִדְרָשׁ רַבָּה: ר' יְהוּדָה פָּתַר קְרָא מִתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שם י"א): "שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (נַחוּם ב' ה'): "מַרְאֵיהֶן כַּלַּפִּידִים כַּבְּרָקִים יְרוֹצֵצוּ". אֶלָּא אֵלּוּ בְּנֵי תּוֹרָה, שֶׁהֵם נִרְאִין כְּעוּרִין וּשְׁחוֹרִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל לֶעָתִיד מַרְאֵיהֶן כְּלַפִּידִים. אָמַר ר' תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי: כָּל הַמַּרְעִיב עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׂבִּיעוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ל"ו ט'): "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ" וְגוֹ'.