מַה־שֶּֽׁהָיָה֙ ה֣וּא שֶׁיִּהְיֶ֔ה וּמַה־שֶׁנַּֽעֲשָׂ֔ה ה֖וּא שֶׁיֵּעָשֶׂ֑ה וְאֵ֥ין כָּל־חָדָ֖שׁ תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃
שני לוחות הברית
והנה חוה נקראת על כי היתה אם כל חי (שם ג, כ), ולפי זה היה ראוי להיות שמה חיה. ופירש רש"י, חוה, כמו חיה, כמו שתאמר מה הוה לאדם שהוא, כמו מה היה. ועתה אגלה הסוד, הנה חוה היה סוף האותיות שם הוי"ה, רק לא זכינו לשם חיה, כי י"ה מורה על אור הגנוז אותיות אחרונות מהשם שעתיד יהיה י"ה, והחטא גורם שנגנז ונעשה ו"ה, לכך נקראת חוה, (וזה גרם חויא דהיינו הנחש). והנה פירוש השם היה הוה יהיה, כי קודם שנגנז בחינת הי"ה הנעלה ביו"ד הכולל הכל סוד י' מאמרות, ומן הי"ה נעשה לאחר הגניזה הו"ה, אבל לעתיד יהי"ה, כמו שכתבתי לעיל. ומה הו"ה לאדם, הוא כמו היה, והראיה שהביא רש"י מזה נכונה במאוד. וזהו סוד (קהלת א, ט) מה שהי"ה הוא שיהי"ה, ויסתלק הו"ה המורה על שבר כדכתיב הוה על הוה:
שני לוחות הברית
ואז יתבאר פירוש השם שמפרשים בו היה הוה ויהיה, וקשה איך נרמז אותיות יהי"ה באותיות השם. אלא על פי הדרך שכתבתי אתי שפיר. וזהו מה שאמר הכתוב (קהלת א, ט) מה שהי"ה הוא שיהי"ה, כי הי"ה הוא ושמו ונגנז, ולעתיד יחזור השם להיות יהיה, ועתה אף כשהשם במלואו הוא בסוד יה"ו, וזה רמז מה הו"ה לאדם, כי שם ידו"ד במלואו י"ד ה"א וא"ו ה"א עולה מ"ה כמנין אדם, ומעת קלקול אדם אף שבאו אח"כ לתקונים כגון בקבלת תורה, ואח"כ בבנין בית המקדש שהיתה הלבנה במלואה, לא חזר לבחינת הי"ה, רק הו"ה, כי לא נתקן העולם לגמרי, רק בביאת משיח יהיה מתוקן ויתגלה אור הגנוז:
אור ישראל
ואולי הוא בכלל הכתוב (קהלת א') ואין כל חדש תחת השמש (עיין פירש"י שם). כי כל מה שממציא האדם בשכל, במה שלא נקרא תורת כו', לא חדשה בשכלי היא, רק בחושי, כי היא רק התגלות הנעלם באופן ההרכבה. כן גם בתורת ה' אשר נתקבלה להלכה היא היא התורה, והאדם הממציאה אינו אלא מגלה הדבר, ומה הוא החדש (השכלי), דבר תורה אשר לא נתקבלה להלכה, וע"י האדם הממציאה נעשית דבר תורה, זהו אין כל חדש תחת השמש (ר"ל שלא לשמה, כי גם בתורה אשר נתקבלה להלכה. אם שיש להיתר שאת מהדבר אשר לא נתקבלה להלכה בכ"ז. חדש לא נקראה. וגם אשר לא נתקבלה להלכה, אם הלימוד יהיה שלא לשמה, כי אין לה בחינת תורה), אבל למעלה מן השמש (לשמה) יש ויש חדש, המה הדברים אשר לא היו בגדר התורה, וע"י עמל האדם. אשר הולידם בטהרת מחשבתו, באו בחדרי התורה: