רְאֵ֖ה אֶת־מַעֲשֵׂ֣ה הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י מִ֤י יוּכַל֙ לְתַקֵּ֔ן אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר עִוְּתֽוֹ׃
מסילת ישרים
וְהִנֵּה עַל הָעִקָּר הַזֶּה הֶעִירוּנוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמִדְרַשׁ קֹהֶלֶת (רבה, ז) שֶׁאָמְרוּ, זֶה לְשׁוֹנָם: רְאֵה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים וְגוֹ' (קהלת ז), בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן וְאָמַר לוֹ, רְאֵה מַעֲשַׂי כַּמָּה נָאִים וּמְשֻׁבָּחִים הֵן, וְכָל מָה שֶׁבָּרָאתִי בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי, תֵּן דַּעַתְךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי.
שמירת הלשון
וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (שבת קי"ט:): אֵינוֹ דּוֹמֶה הֶבֶל פִּיו, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵטְא, לְהֶבֶל פִּיו, שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, פֵּרוּשׁ: אֲפִלּוּ מִי שֶׁקִּלְקֵל רַק לִפְעָמִים דֶּרֶךְ מִקְרֶה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּפֶרֶק ז', וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִם הֶבֶל פִּיו מֻרְגָּל בְּחֵטְא בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה. וְכָל זֶה אֲפִלּוּ אִם מְקַלְקֵל פִּיו בִּשְׁאָר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, וְכָל שֶׁכֵּן בְּאִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, בְּוַדַּאי מְגָרֵעַ בָּזֶה בְּיוֹתֵר אֶת הַתְּפִלָּה, שֶׁמִּתְפַּלֵּל אַחַר כָּךְ, וְלֹא תַּעֲלֶה לְמַעְלָה כָּל זְמַן שֶׁלֹּא יְקַּבֵּל תְּשׁוּבָה עַל זֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה בְּפֶרֶק ז' בְּשֵׁם הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. וְנוּכַל לוֹמַר דְּזֶהוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב בְּקֹהֶלֶת (ז' י"ג): "רְאֵה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים כִּי מִי יוּכַל לְתַקִּן אֲשֶׁר עִוְּתוֹ", פֵּרוּשׁ: תֵּן עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ עַל הַדְּבָרִים הָאֱלֹהִיִּים, וְהֵם הַהֵיכָלוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְאוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל יָדְךָ לְמַעְלָה, דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת שֶׁלְּךָ, שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים בְּגֶדֶר הַשְּׁלֵמוּת בְּכָל הַהֲכָנוֹת הַנִּצְרָכוֹת לָזֶה, וְגַם בִּכְלֵי אֻמָּנוּת נְקִיִּים וְכַנַּ"ל, כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ? פֵּרוּשׁ: אִם תְּקַלְקְלֵם, חַס וְשָׁלוֹם, יִשָּׁאֲרוּ לְעוֹלָם פְּגוּמִים וּמְקֻלְקָלִים, וְיִהְיֶה לְךָ מִזֶּה דְּאָגָה עוֹלָמִית וְצַעַר תְּמִידִי, בְּזָכְרוֹ שֶׁעַצְלוּתוֹ גָּרַם כָּל זֶה, כִּי אֵינָם כְּמוֹ בִּנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה, אֲשֶׁר אִם יְקַלְקֵל אֶחָד יוּכַל הָאֻמָּן הַשֵּׁנִי לְתַקְּנָם, לֹא כֵן בְּעִנְיְנֵי הַתַּכְלִית הַנִּרְצָה, כְּמַאֲמַר הַתַּנָּא בְּאָבוֹת (א' י"ג) אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: "כִּי מִי יוּכַל" וְגוֹ'.