מוסר על קהלת י:יב

אהבה להקדוש ברוך הוא - אהבה להקדוש ברוך הוא אין מדה טובה הימנה, כי ממנה נמשך כל עבודת השם יתברך וכל היהידות. ואינו דומה עובד מאהבה לעובד מיראה. וכבר הרב "ספר הברית" העמיק, הרחיב והאריך לבאר שרש האהבה והיראה בטוב טעם ודעת. דברי פי חכם חן (קהלת י יב). אשרי אדם שוקד על דבריו. ולרגל המלאכה אשר לפני אבוא בקצרה ואכתב קצת הערות לעצמי ולאנשים אשר כגילי, כפי אשר למדתי מדברי הספר הנ"ל ושאר ספרים אשר ראתה עיני להיות לזכרון בין עיני, וה' אלקים יעזר לי על דבר כבוד שמו:

סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא וגו' (קהלת יב, יג). הנה מצוה זו של יראת השם כמו שנאמר (דברים י, כ) את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד ובו תדבק ובשמו תשבע, היא מצוה כללית כולל הרבה עניינים, על כן התחיל בה (עי' שם יב) ועתה מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה. וענין יראת שמים פירשתי בארוכה בחלק בעשרה מאמרות, וביראת השם כלול אחדות השם, וכלול עבודת השם, ואלו כוללים המצות הנזכרות בפרשה זו. מצות שבועה בשם היא שזוכר בשם ומתלבש ביראתו ונשבע, אז בודאי נשבע באמת באחדות השם:

וְהַשֵּׁנִי – כִּי בַּעַל הַלָּשׁוֹן תְּשׁוּבָתוֹ קָשָׁה. אַחֲרֵי אֲשֶׁר לִמֵּד לְשׁוֹנוֹ דַּבֶּר שֶׁקֶר. וּפִיו שָׁלַח בְּרָעָה. מֵרֹב הַהֶרְגֵּל אֵינֶנּוּ שַׁלִּיט בְּרוּחוֹ. וּכְאִלּוּ לְשׁוֹנוֹ גּוֹרֵם הַמַּחְשָׁבָה כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים נ"ב:ד') הַוּוֹת תַּחְשֹׁב לְשׁוֹנֶךָ. וְנֶאֱמַר (קהלת י':י"ב) וְשִׂפְתוֹת כְּסִיל תְּבַלְּעֶנּוּ וְנֶאֱמַר (משלי י"ח:ז') פִּי כְסִיל מְחִתָּה לוֹ. וּמְחִתָּה לְשׁוֹן יִרְאָה וּמָגוֹר. רְצוֹנוֹ לוֹמַר – כִּי הַכְּסִיל יִירָא וְיָגוּר מִזַּעַם לְשׁוֹנוֹ פֶּן יִוָּקֵשׁ בּוֹ. כַּאֲשֶׁר יִירָא מֵאוֹיְבוֹ. כִּי אֵין שְׂפָתָיו בִּרְשׁוּתוֹ.