וַתֵּ֖רֶד הַגֹּ֑רֶן וַתַּ֕עַשׂ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוַּ֖תָּה חֲמוֹתָֽהּ׃
מעלות המדות
וכן מצינו ברות המואביה, שעל ידי הצניעות שראה בה בועז, נזדווג לה. ומה צניעות ראה בה, שכל הנשים שוחחות ומלקטות, והיא יושבת ומלקטת, כל הנשים מסלקות את כליהן, והיא משלשלת את כליה. כל הנשים משחקות עם הקוצרים וזו מצנעת את עצמה מהם. כל הנשים מלקטות מבין העמרים, וזו מלקטת מן ההפקר. ועוד צניעות אחרת נמצאת בה, שאמרה לה נעמי (רות ג, ג) ורחצת וסכת ושמת שמלתיך עליך וירדת הגרן. והיא לא עשתה כן, אלא (רות ג, ו) ותרד הגרן תחלה כדי שלא תלך בדרך כשהיה מקושטת, ואחר כך (רות ג, ו) ותעש ככל אשר צותה חמותה, כיון שראה בועז כל הצניעות הזה, אמר בודאי זו היא ראויה למלכות, שנאמר (רות ב, יד)ויאמר לה בועז לעת האוכל גושי הלום, ואין הלום אלא מלכות, כענין שנאמר (שמואל ב ז, יח) מי אנכי ומי בית אבי כי הביאותני עד הלום. (רות ב, יד) ויצבט לה קלי, לפי שאמר לה גשי הלום, והיא לא נתקרבת אליו מפני שהיתה בושה, לפיכך ויצבט לה קלי, ומהו קלי, קליל קליל בשתי אצבעותיו, ואף על פי כן כתוב, (רות ב, יד) ותאכל ותשבע ותתר, שהיה מאכלה דרך צניעות ולא דרך גרגרנות. כיון שראה בועז כל מדת צניעות הללו עמד וכנסה והעמיד ממנה מלכים ונביאים.