מוסר על שיר השירים ח:יא

כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן נָתַ֥ן אֶת־הַכֶּ֖רֶם לַנֹּטְרִ֑ים אִ֛ישׁ יָבִ֥א בְּפִרְי֖וֹ אֶ֥לֶף כָּֽסֶף׃

שני לוחות הברית

וכבר נודע כי צדיק יסוד הוא סוד ברית קודש ברית המעור, ונח נולד מהול כמו שאמרו רז"ל (מדרש שוח"ט ט, ז), כי הוא שומר הברית, ואף שלא החזיר עטרה ליושנה להיות כתנות אור ויהיה קיים באיש וחי לעולם, מכל מקום נשאר הקיום במין מחמת פריה ורביה שנשאר מין האדם קיים אבל לא באיש, כי הוא שתה מהכרם היה קצת מדוגמת אדם שסחט אשכול ענבים, והוא סבר לתקן מה שרצה ליטע הכרם מטע ה', אבל קלקל במה ששתה הרבה, וכתיב (משלי כה, כז) אכול דבש וגו', ומכח שהלך במופלא ממנו הרבה הציץ ונפגע, ודברים אלו הם סתומים וידועים ליודעי חןהגה"הויחל נח איש האדמה וגו', פשוטו ידוע. ונרמז בו סוד גדול לחכמים שנכנסו בעמקי התורה וסתריה. כבר ידעת כי השכינה נקראת כרם, שנאמר (שה"ש ח, יא) כרם היה לשלמה, כרם ה' צבאות, ומן הכרם ההוא יוצא היין המשומר בענביו. והבורא יתעלה ויתברך בגלות סתריו לבני אדם, רצה שהאדם יתור ויבקש הכרם הזה אך לא שיתדבק בקליפותיו, כי בזה יש בו שני מיני יינות, האחד הוא היין המשומר הבא מצד החסד שיש בהאילן ונקרא כוס ישועות, כוס רויה, כוס של ברכה. ועוד יש בו יין אחר שנאמר עליו (דברים לב, לג) חמת תנינים יינם, סורי הגפן נכריה, כוס התרעלה, ונמשך היין ההוא מצד הטומאה ומגפן סדום הבא מרוח הטומאה הנקרא יין נסך, שנאמר (ישעיה מב, יז) האומרים למסכה אתם אלהינו, כי נגע ברוח הטומאה, וזהו שנאמר (דברים לב, לח) ישתו יין נסיכם:
והנה נח שהוא איש האדמה האדומה ממידת הדין נטע כרם, והלך לתור ולבקש ענין הכרם ההוא להבחין בין טוב לרע שבו, זהו שנאמר (בראשית ט, כ) ויטע כרם. אמנם לא נזהר ולא נשמר, כדכתיב (שם) ויחל נח, דרשו רז"ל (ב"ר לו, ג) עשה עצמו חולין. וישת מן היין וישכר, כלומר שתה מן היין המשכר, ויתגל בתוך אהלה, הה"א השנית הנקרא כרם שם נתגלה חרפתו, כי נמשך אחרי היין המשכר ולא אחר היין המשמח אלהים ואנשים, עכ"ל ברקנ"ט:
:
שאל רבBookmarkShareCopy