מוסר על שמואל א ג:יד

וכבר ידוע שבני עלי חטאו בבזיון קדשים (כדאיתא בפרק במה מדליקין (צ"ל במה בהמה והוא בשבת נה, ב)), והוא אחד מהדברים שאמרו רז"ל עליהם (אבות ג, יא) אע"פ שיש בידו תורה ומעשים טובים אין להם חלק לעוה"ב, אפילו הכי דרשו רז"ל (במס' יבמות (קה, א) ופרק קמא דראש השנה (יח, א)) על פסוק (ש"א ג, יד) אם יכופר עון בית עלי בזבח ומנחה וגו', בזבח ומנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר הוא בדברי תורה ובגמילות חסדים. הא קמן שהתשובה מועלת על כל דבר פשע ועל כל חטא ורשע:

גְּדוֹלָה תּוֹרָה יוֹתֵר מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁכֵּן דָּרְשׁוּ זַ"ל (ר"ה י"ח.): "אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה" (שמואל א' ג' י"ד), בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה הוּא דְּאֵינוֹ מִתְכַּפֵּר, אֲבָל הוּא מִתְכַּפֵּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. וְכֵן הַכָּתוּב אוֹמֵר (ויִּקְרָא ז' ל"ז): "זֹאת הַתּוֹרָה לְעֹלָה וּלְמִנְחָה וּלְחַטָּאת" וְגוֹ' וְאָמְרוּ בִּמְנָחוֹת (ק"י.): כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, כְּאִלּוּ הִקְרִיב עוֹלָה, כְּאִלּוּ הִקְרִיב מִנְחָה, כְּאִלּוּ הִקְרִיב חַטָּאת, כְּאִלּוּ הִקרִיב אָשָׁם, כְּאִלּוּ הִקְרִיב שְׁלָמִים. וְזֶה לְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת שְׁלַח (דף קנ"ט.):

עַתָּה נְדַבֵּר עַל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עֲוֹן חִלּוּל הַשֵּׁם. שֶׁלֹּא יִתְכַּפֵּר עֲוֹנוֹ בְּיִסּוּרִין. וְהִנֵּה הִקְדַּמְנוּ כִּי יֵשׁ לוֹ רְפוּאוֹת תְּעָלָה אִם יְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד. עוֹד תִּמָּצֵא לוֹ כַּפָּרָה בְּהֶגְיוֹנוֹ תָּמִיד בַּתּוֹרָה וִיגִיעָתוֹ בָּהּ. כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי ראש השנה ב׳:ה׳) אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה – בְּזֶבַח וּמִנְחָה אֵין מִתְכַּפֵּר. אֲבָל מִתְכַּפֵּר בְּדִבְרֵי תוֹרָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּחִלּוּל מִצְוַת קָדָשִׁים. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ג':י"ג) בַּעֲוֹן אֲשֶׁר יָדַע כִּי מְקַלְלִים לָהֶם בָּנָיו. וְהִנֵּה כִּי הַתּוֹרָה רְפוּאָה לְכָל מַכָּה נַחְלָה מְאֹד. עַל כֵּן כָּתוּב (משלי ט"ו:ד') מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים.