מוסר על שמואל א כה:כה

מִן הָאַזְהָרוֹת הַתְּלוּיוֹת בִּקְפִיצַת יָד וְהַמּוֹנֵעַ מִן הַמַּעֲשֶׂה: לֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְגוֹ' הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ (דברים ט"ו:ז'-ט'). לָמַדְנוּ מִזֶּה כִּי הַנִּמְנָע מֵהַלְווֹת לֶעָנִי עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין שֶׁהֵם הִשָּׁמֶר פֶּן. וְאִם לְעֵת אֲשֶׁר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע הֻזְהַרְנוּ שֶׁלֹּא נֶחְדַּל מִלְּהַלְווֹת מִיִּרְאַת דְּבַר הַשְּׁמִטָּה. אַף כִּי בִּזְמַן שֶׁלֹּא יַפְסִיד חוֹבוֹ. כִּי יִגְדַּל חֵטְא הַקּוֹפֵץ יָדוֹ מִלְּהַלְווֹת. וְעַל גֹּדֶל הֶעָוֹן קָרָא הַכָּתוּב מַחְשֶׁבֶת צַר הָעַיִן מִלְּהַלְווֹת דְּבַר בְּלִיַּעַל. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַמַּעֲלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. כְּתִיב כָּאן פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל. וְשָׁם כָּתוּב (שם י"ג:י"ד) יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי נִקְרָא צַר הָעַיִן בְּלִיַּעַל. וְכֵן כָּתוּב (שמואל א כ"ה:כ"ה) אֶל אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה עַל נָבָל עַל שֶׁהָיָה צַר עַיִן שֶׁאָמַר לְעַבְדֵי דָּוִד (שמואל א כ"ה:י"א) וְלָקַחְתִּי אֶת לַחְמִי וְאֶת מֵימַי וְאֵת טִבְחָתִי וְגוֹ'. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סג.) גָּדוֹל הַמַּלְוֶה לֶעָנִי יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה צְדָקָה.