מוסר על שמואל א כה:כט

וְדַע כִּי נֶפֶשׁ הָרָשָׁע אֲשֶׁר כָּל תַּאֲוָתָהּ לְחֶפְצֵי הַגּוּף בְּחַיָּיו. וְנִפְרֶדֶת תַּאֲוָתָהּ מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא וְנִבְדֶּלֶת מִשָּׁרָשֶׁיהָ. תֵּרֵד בְּמוֹתוֹ לְמַטָּה לָאָרֶץ אֶל מְקוֹם תַּאֲוָתָהּ. וִיהִי תּוֹלַדְתָּהּ כְּטֶבַע הֶעָפָר לָרֶדֶת וְלֹא לַעֲלוֹת. אֲבָל יַעֲלוּהָ לַמָּרוֹם לַדִּין וְלַמִּשְׁפָּט. וְלִרְאוֹת אֵיךְ הֶחֱלִיפָה מָרוֹם בִּשְׁאוֹל. כַּאֲשֶׁר יַעֲלוּ אֶת הָאֶבֶן עַל יַד כַּף הַקֶּלַע וְאַחֲרֵי עֲלוֹתָהּ לַמָּרוֹם תֵּרֵד בְּטִבְעָהּ לְמַטָּה לָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר הָאֶבֶן חוֹזֶרֶת וְנוֹפֶלֶת לָאָרֶץ אַחֲרֵי הַזְּרִיקָה. שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כ"ה:כ"ט) וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמִדְרַשׁ מִשְׁלֵי אַחַת נִשְׁמָתָן שֶׁל צַדִּיקִים וְאַחַת נִשְׁמָתָן שֶׁל רְשָׁעִים (יש כאן חסרון וצ"ל אחת נשמתן של צדיקים ואחת נשמתן של רשעים עולות למעלה ונידונין שם. נשמתן של צדיקים זוכות בדין ונגנזות תחת כסא הכבוד ונשמתן של רשעים) חוֹזְרוֹת וְיוֹרְדוֹת וּמִטָּרְפוֹת לָאָרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה וְגוֹ'. וְנֶאֱמַר (משלי י"א:ז') בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה. כִּי לֹא תִּהְיֶה תִּקְוָה לְנֶפֶשׁ הָרָשָׁע לָצֵאת מֵחֹשֶׁךְ לָאוֹר שֶׁנֶּאֱמַר עַל נֶפֶשׁ הָרָשָׁע (תהילים מ"ט:כ') תָּבֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו עַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר.

הִנֵּה נִתְבָּאֵר כִּי נִשְׁמַת הָרְשָׁעִים יוֹרֶדֶת לִשְׁאוֹל. מִשְּׁנֵי מִקְרָאוֹת שֶׁזָּכַרְנוּ וּמִדִּבְרֵי חֲזַ"ל. וְעוֹד נֶאֱמַר (משלי ט"ו:כ"ד) אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל מָטָּה. וְעוֹד נֶאֱמַר (קהלת ג':כ"א) מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ. פֵּרוּשׁ מִי יַכִּיר הַצַּדִּיקִים וְהָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. כִּי יֵשׁ רְשָׁעִים אֲשֶׁר מַעֲשֵׂיהֶם בְּמַחְשָׁךְ וְלֹא יַכִּירוּ בָּהֶם בְּנֵי אָדָם [וְיֵשׁ צַדִּיקִים] שֶׁיִּירְאוּ שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו':ח') וְהַצְנֵעַ לֶכֶת. וְיִקְרָא לְנֶפֶשׁ הָרָשָׁע נֶפֶשׁ הַבְּהֵמָה מִפְּנֵי שֶׁנִּמְשֶׁכֶת אַחֲרֵי הַתַּאֲוָה הַגַּשְׁמִית כַּבְּהֵמָה וּכְעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (יונה ד':י"א) אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה. וּלְנֶפֶשׁ הַצַּדִּיקִים קָרָא רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם וּכְעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ל"ד:ל"א) אָדָם אַתֶּם. וּבֵאוּר לְשׁוֹן הַמִּקְרָא כֵּן הוּא. מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם וְהֵם הַצַּדִּיקִים. הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה צַדִּיקִים שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לִגְזֹר עֲלֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהֵם צַדִּיקִים בֶּאֱמֶת וְכִי תַּעֲלֶה נַפְשָׁם לַמָּרוֹם. כְּעִנְיָן מָה שֶׁנֶּאֱמַר (ש"א ט"ז:ז') כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב. וְגַם כִּי רַבִּים מִן הַצַּדִּיקִים הֵם יִרְאֵי שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר וְאֵין צִדְקָתָם מוּדַעַת. וּכְעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו':ח') וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ. וְרוּחַ הַבְּהֵמָה וְגוֹ' גַּם יֵשׁ רְשָׁעִים רַבִּים שֶׁאֵין אָדָם מַכִּיר בְּמַעֲשֵׂיהֶם כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כ"ט:ט"ו) וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יוֹדְעֵנוּ. וְכֵן פֵּרְשׁוּ זַ"ל בְּמִדְרַשׁ קֹהֶלֶת. כִּי רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים וְרוּחַ הַבְּהֵמָה אֵלּוּ הָרְשָׁעִים. וְלֹא יוּכַל אִישׁ לוֹמַר כִּי הָיָה מִסְתַּפֵּק עַל נִשְׁמַת הָאָדָם אִם תַּעֲלֶה לְמַעְלָה כִּי הִנֵּה כָּתוּב (קהלת י"ב:ז') וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ. וְעוֹד אֵיךְ יִסְתַּפֵּק עַל רוּחַ הַבְּהֵמָה אִם יוֹרֶדֶת לְמַטָּה הֲלֹא רוּחַ הַבְּהֵמָה מִן הָאָרֶץ וְאֵיךְ תַּעֲלֶה. וְנִתְבָּאֵר בַּתּוֹרָה כִּי נִשְׁמַת הָאָדָם עֶלְיוֹנִית. כִּי כָּתוּב עַל נֶפֶשׁ הַבְּהֵמָה כִּי הִיא מִן הָאָרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א':כ"ד) תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ. וְעַל נֶפֶשׁ הָאָדָם כָּתוּב (שם ב') וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים. עַל כֵּן תַּעֲלֶה נִשְׁמַת הָאָדָם בְּמוֹת הַגּוּף לְמַעְלָה כִּי כָּל הַדְּבָרִים שָׁבִים אֶל שָׁרְשָׁם. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת י"ב:ז') וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ. וְנֶאֱמַר עַל נִשְׁמַת הַצַּדִּיקִים (זכריה ג':ז') וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה פֵּרוּשׁוֹ – בֵּין הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם עוֹמְדִים וְקַיָּמִים. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים קמ"ח:ו') וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם וְנֶאֱמַר (דניאל ז':ט"ז) קִרְבֵת עַד חַד מִן קָאֲמַיָּא. וְאָמְרוּ זַ"ל נַפְשׁוֹתֵיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים גְּנוּזוֹת תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כ"ה:כ"ט) וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים. וְכָל אַנְשֵׁי לֵבָב יַחְשְׁבוּ הָעוֹלָם הַזֶּה כְּמוֹ דִּירַת עֲרַאי וְלֹא יִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ רַק לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְיָכִינוּ בּוֹ צֵדָה לְנַפְשָׁם. כִּי אִם שָׁנִים רַבּוֹת יִחְיֶה הָאָדָם וְאִלּוּ חָיָה אֶלֶף שָׁנִים פַּעֲמַיִם. אַחֲרֵי שֶׁיֵּשׁ מִסְפָּר לְשָׁנָיו יִכְלֶה הַמִּסְפָּר וְסוֹפוֹ כְּלֹא הָיָה יִהְיֶה. וְעוֹלַם הַגְּמוּל אֵין לוֹ תַּכְלִית כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ט"ז:כ"ב) כִּי שְׁנוֹת מִסְפָּר יֶאֱתָיוּ וְאֹרַח לֹא אָשׁוּב אֶהֱלֹךְ. אַף כִּי יְמֵי הָאָדָם כְּצֵל עוֹבֵר כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים צ':י') יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְגוֹ'. וְנֶאֱמַר (תהילים קמ"ד:ד') יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא כְּצִלּוֹ שֶׁל אִילָן וְלֹא כְּצִלּוֹ שֶׁל כֹּתֶל אֶלָּא כְּצֵל עוֹף הַפּוֹרֵחַ וְעוֹבֵר. רְצוֹנוֹ לוֹמַר – כִּי חַיָּב הָאָדָם לְהַמְשִׁיל הָעוֹלָם הַזֶּה בִּלְבָבוֹ כְּצֵל עוֹף הַפּוֹרֵחַ וּבְרֶגַע קָטָן עוֹבֵר. גַּם כִּי אֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ אִם הַיּוֹם כָּאן וּלְמָחָר בַּקֶּבֶר. וְנִמְצָא בְּהִשְׁתַּדְּלוֹ וְטָרְחוֹ עַל יוֹם מָחָר כִּי הוּא מִצְטַעֵר עַל עוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אַל תָּצֵר צָרַת מָחָר כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם.

ושבע כתות שמקבילות פני שכינה. הכת הראשונה רואה את המלך ואת הפנים, שנא' (תהלים קמ, יד) ישבו ישרים את פניך, ואמר ישר יחזו פנימו. והכת השנייה אומרת אשרי יושבי ביתך. והשלישית אומרת מי יעלה בהר ה'. והרביעית אומרת אשרי תבחר ותקרב ישכון חציריך. חמישית אומרת ה' מי יגור באהליך. ששית אומרת ומי ישכון בהר קדשך. שביעית אומרת ומי יקום במקום קדשו. ונגדן שבע מדורות לרשעים בגיהנם. ואלו הן שאול, תחתיה, אבדון, גי, דומה, ארץ תחתיה, ארץ ציה. וגרסינן במ' שבת בפרק שואל אדם מחבירו, תניא ר' אלעזר אומר, נשמתן של צדיקים גנוזות ומונחות תחת כסא הכבוד, שנא' (שמואל א כה, כט) והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך. ושל רשעים זוממות, ואמרי עוממות, והולכות ואין להם מנוחה, שנא' (שמואל א כה, כט) ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע. וגרסי במ' סנהדרין בפרק חלק, ת"ר רשע בא לעולם רעה בא לעולם, שנא' (משלי יח, ג) בבוא רשע בא גם בוז, רשע נפטר מן העולם טובה באה לעולם, שנא' (משלי יא, י) ובאבוד רשעים רנה. צדיק נפטר מן העולם רעה באה לעולם, שנא' (ישעיהו נז, א) הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים ואין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק, צדיק בא לעולם טובה באה לעולם, שנא' (בראשית ה, כט) ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו.