מוסר על שמואל ב טז:ז

וּכְשֶׁיִּהְיֶה מְקַבֵּל אֶת הַדִּין עַל עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְרוֹמֵם קַרְנוֹ לְמַעְלָה עֲבוּר זֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ (שמואל ב ט״ז:ה׳) אֵצֶל דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּשָׁעָה שֶׁקִּלֵּל אוֹתוֹ שִׁמְעִי בֶּן גֵּרָא וְעִפֵּר אוֹתוֹ בְּעָפָר, וְרָצוּ עַבְדֵי דָּוִד לְקַנְאוֹת לִכְבוֹדוֹ עֲבוּר זֶה, לֹא הִנִּיחַ לָהֶם וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ הַדִּין בְּאָמְרוֹ (שם י'): "ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל", וְאָמְרוּ רַזַ"ל, שֶׁבְּאוֹתוֹ שָׁעָה זָכָה דָּוִד לִהְיוֹת הָרְבִיעִי לְרַגְלֵי מֶרְכָּבָה.